אלימות במשפחה מהי
אלימות במשפחה היא נגע שלא פוסח לצערנו על משפחות רבות, מכל מעמד או מגזר. לא רק שמדובר בעבירה פלילית חמורה הנגועה בחוסר מוסריות, אלא שלא אחת מקרים שהחלו בתור "אלימות קלה" הפכו לבסוף גם למקרי רצח בתוך המשפחה. לכן, גם רשויות החקירה וגם המחוקק נקטו ונוקטים יד קשה כיום נגד גילויי אלימות כאלו. בשל אותה "יד קשה", ישנם כמה מאפיינים בנושא, שחשוב לדעת, כפי שיפורט להלן
מהי אלימות במשפחה?
אלימות במשפחה יכולה אומנם להתרחש לא רק בין בני זוג, אלא גם בין הורים לילדים, או בין אחים ועוד. אך לרוב כאשר מדובר על אלימות במשפחה, אינטואיטיבית הגישה הרווחת היא שמדובר באלימות בין בני זוג, לכך גם המאמר יתייחס ברובו.
עבירת אלימות במשפחה, כשמה כן היא. אלימות שמתרחשת בין כותלי המשפחה. אלימות באופן כללי היא תקיפה פיזית ואף לעיתים אלימות מילולית שיכולה לבוא לידי ביטוי בהתעללות נפשית, איומים, והתנכלות קבועה. אך אלימות פיזית, מוגדרת בתור עבירה פלילית מובהקת ואסורה. חוק העונשין, התשל"ז- 1977 קובע מהי "תקיפה". קרי: דחיפה, נגיעה, הפעלת כוח, הפעלת חשמל או חומר מסוים שיכול לגרום לנזק או אי נוחות. עבירת "התקיפה" מוגדרת בסעיף 379 לחוק העונשין, ודינה שתי שנות מאסר. אך זו תקיפה "סתם" שלא מתייחסת למקרים מיוחדים.
המקרים המיוחדים, הם בין היתר, תקיפה הנעשית בין בני משפחה. סעיף 382(ב) לחוק העונשין קובע כי מי שתוקף בן משפחה, קרי: בן או בת זוג או את ילדו שהוא חסר ישע, עונשו הוא כפל העונש, קרי: 4 שנות מאסר. אגב, החוק נוקט במילה "בן זוגו" אך הכוונה היא לא רק לזוגות נשואים, אלא גם לבני זוג רגילים או ידועים בציבור. חוק העונשין קובע גם כי עבירה של תקיפה, הגורמת לחבלה (באופן כללי ללא קשר לזהות המעורבים) היא עבירה חמורה יותר, שהעונש עליה עומד על שלוש שנות מאסר. אך החוק גם קובע כי תקיפה הגורמת חבלה הנעשית כלפי בן זוג, העונש עליה יהיה כפול, קרי: 6 שנות מאסר. מכאן, שהמחוקק מחמיר מאוד עם אלימות בין בני זוג.
חשוב להדגיש כי העונש המחמיר יחסית על אלימות הנעשית בין בני זוג, נובעת גם מן הרצון להגן על נשים, ובכלל זה כדי למגר תופעה לא ראויה ולא מוסרית. אין ספק כי אלימות המופנית כלפי נשים או כלפי ילדים (ע"י הוריהם) נגועה בחוסר מוסריות מובהקת, שכן מדובר באלימות כלפי מי שחלש יותר, שבאופן טבעי יכולתו להתגונן נמוכה יותר.
מה מאפיין תיקים של אלימות במשפחה?
קושי ראייתי: לרוב, אלימות במשפחה נעשית "במחשכים", כאשר הנוכחים היחידים הם בני הזוג. לכן, לרוב תיקים של אלימות במשפחה מתאפיינים במיעוט ראיות, או במונח מוכר יותר "מילה מול מילה". עם זאת, לא אחת ישנן סימני אלימות, שיכולים לשמש כראיה אובייקטיבית כלפי החשוד באלימות.
הרחקה: מי שנעצר בגין אלימות במשפחה, יורחק לרוב בין אם באמצעות של קצין משטרה או בין אם בהחלטה של שופט. ההרחקה תחול על בת הזוג המותקפת, שהיא מרגע זה הופכת להיות קורבן עבירה.
מעצר עד תום ההליכים: בשל מקרים רבים של אלימות שהתפתחו לרצח של נשים בידי בני זוגם, המשטרה ובתי המשפט מקפידים מאוד בנושא. לכן, כמעט באופן אוטומטי כאשר מוגשת תלונה בגין אלימות בין בני זוג, נעצר בן הזוג, ולא אחת מתבקש מעצרו לעוד מספר ימים. בנוסף, בחלק ניכר מהמקרים מתבקש גם מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים (הפליליים נגדו). עם זאת, אפשר לעיתים להימנע ממעצר עד תום ההליכים ככל שמדובר בנאשם שיש לו אפשרות לשהות אצל קרובי משפחה, וככל שלא מדובר בנאשם שלא הואשם בעבר באלימות כלפי בת זוגו. אך למעשה, גם כאשר מדובר באלימות קלה או באיומים שמופנים ע"י בן זוג לבת זוג, המשטרה כמעט באופן מוחלט תעצור את החשוד לכל הפחות לחקירה.
הוגש נגדי כתב אישום בגין אלימות במשפחה- מה לעשות?
כאמור, עבירה של אלימות במשפחה היא איננה עניין של מה בכך, אפילו אם חלילה חטאת באלימות קלה או באיומים שלא כללו אלימות פיזית. כמו כן, גם מקרים קלים עשויים להסתיים במאסר ממושך מאחורי סורג ובריח, ואף במעצר עד לתום ההליכים. לכן, הדבר הראשון שיש לעשות אם זומנת לחקירה בגין אלימות במשפחה (או נעצרת) או ככל שהוגש נגדך כתב אישום, הוא לפנות לעורך דין פלילי העוסק בנושא. כמו כן, חשוב מאוד להימנע מלהיחקר עד לקבלת ייעוץ משפטי בין אם פרונטלי או אף טלפוני עם עורך דין פלילי. היעדר ייעוץ משפטי, במיוחד בעבירות של אלימות במשפחה, יכול להיות לעיתים ההבדל בין סגירת התיק, לבין מאסר ממושך.
אין לראות במאמר זה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני
