בגיר צעיר
במדינת ישראל קיימים הבדלים מהותיים בין הדרך שבה מיושם הדין הפלילי על קטינים, לבין הדרך בה הוא מיושם על בגירים. בין השאר ובאופן טבעי נוטים בתי המשפט להקל עם קטינים בכל הנוגע לעונש שיוטל עליהם, מתוך ההנחה שפוטנציאל השיקום שלהם גבוה מזה של בגירים, בעוד רישום פלילי וענישה משמעותית עלולה לקעקע את עתידם. כמו כן, עניינם של קטינים ברובו המוחלט של המקרים ידון בבית המשפט לנוער.
בהתאם לכך עלתה בבתי המשפט השאלה מה יהיה דינו של אדם שאינו קטין על פי חוק, כלומר עבר את גיל 18, אך עדיין קרוב מאוד בגילו לגיל קטינות, כך שיש להביא בחשבון שיקולי שיקום בעניינו.
כתוצאה מכך נולד המונח "בגיר-צעיר", המתייחס לנאשמים בדרך כלל בגילאים 18-21 (במקרים מסוימים אף יותר), שמחד הם בגירים על פי חוק וחלות עליהם חובות וזכויות, ומנגד הם לא לחלוטין אנשים בוגרים ובשלים להתמודד עם האחריות הזו.
שופט בית המשפט העליון ג'ובראן קבע כי יש להתחשב בייחודיות מאפייניה של קבוצת ה"בגירים הצעירים" בעת גזר הדין. לדבריו, אמנם אין להתייחס אליהם כקטינים מבחינה משפטית, אך על בית המשפט להעניק משקל משמעותי לגילם הצעיר, למידת בגרותם, ולהשפעה האפשרית של ריצוי מאסר בפועל על יכולתם להשתקם.
ואולם, חשוב לדעת כי בית משפט העליון קבע בהמשך לכך, כי המונח בגיר-צעיר אינו "מונח קסם" המצדיק כשלעצמו הקלה בעונשו של נאשם המשתייך לקבוצת הגילאים המסוימת, אלא מדובר בקבוצת משתנים, אשר יש לבחון את המידה שבה הם מתקיימים בכל נאשם בגיר צעיר לגופו (ע"פ 2420/15).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי