בית דין צבאי
בתי הדין הצבאיים הם למעשה מערכת המשפט הפלילי של צה״ל, הדנה בעבירות שנעברו על ידי חיילים ואזרחים העובדים עבור הצבא.
סמכותם של בתי הדין הצבאיים קובעה בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו-1955, המגדיר את סמכותם לשיפוט פלילי של חיילים הנתונים למרות הצבא בעבירות צבאיות, כמו גם בשאר העבירות הפליליות שבספר החוקים.
העמדה לדין בבית דין צבאי נתונה לשיקול דעת הפרקליט הצבאי, כאשר התהליך לרוב מתחיל בחקירה של מצ״ח, שממצאיה מועברים לפרקליטות הצבאית. כאשר מתקבלת החלטה על הגשת כתב אישום, הוא יוגש לבית הדין הצבאי.
הערכאה הדיונית במערכת בתי הדין הצבאיים היא של בית דין צבאי מחוזי, שעל החלטותיו ניתן לערער לבית הדין הצבאי לערעורים. על החלטת בין הדין לערעורים ניתן לערער לבית המשפט העליון, כאשר ניתנה רשות לכך.
חשוב לדעת, כי בעוד שבבתי המשפט האזרחיים מסורה לשופטים הסמכות לקבוע שהרשעה בעבירה לא תישא רישום פלילי, לדוגמא באמצעות מנגנוני אי הרשעה, לבתי הדין הצבאיים אין סמכות שכזו, וזאת בשל היעדר מסגרות שיקום בצבא.
לבסוף, חשוב להבחין בין ״בית דין צבאי״, שכאמור דן בעבירות שבוצעו על ידי חיילי צה״ל, לבין ״בית משפט צבאי״, המוקם בשטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה, ובפניו מובאים נאשמים בביצוע עבירות שנעברו בשטחים הללו.