המחשבה הפלילית
היסוד הנפשי של עבירה, הוא היחס המנטלי שיש לפועל כלפי רכיבי העבירה ותוצאותיה. מצד אחד, היסוד הנפשי הוא קריטי לאבחנה בין עבירה חמורה מאוד לחמורה פחות (הריגה לעומת גרם מוות ברשלנות), ומצד שני מדובר ביסוד שקשה מאוד להוכיח.
הרעיון הוא שאין פשע ללא אשמה, כאשר האשמה מתבטאת ביסוד הנפשי. כלומר, החוק מייחס אשמה לאדם שפועל באופן רצוני וחופשי, ואם הוא בחר לבצע פגיעה, נייחס לדבר חומרה יתרה מאשר אדם שלא בחר לעשות מעשה, או שלא היתה לו ידיעה.
הקושי עולה בכך, שבמקרים רבים קשה לשער מה עבר במוחו של הפועל בזמן הפעולה, קושי שמתגבר לאור זכות השתיקה - הנאשם לא חייב למסור את גרסתו כך שלא ניתן לקבוע עם עדותו מהימנה.
סוגים של יסוד נפשי הם:
- מחשבה פלילית - יסוד סובייקטיבי מנטלי של הנאשם, כלפי יסודותיה העובדתיים של העבירה, הבא לידי ביטוי בכוונה או בפזיזות.
- רשלנות - יסוד אובייקטיבי כאשר לנאשם עצמו לא היתה מחשבה פלילית, אולם היינו מצפים מאדם סביר במצבו שכן היה מגבש מחשבה כזו.
- אחריות מוחלטת - למעשה מדובר בהעדר יסוד נפשי, כאשר על התביעה להוכיח רק יסוד עובדתי (לדוגמא נהיגה מעל המהירות המותרת).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי