הסכם עד מדינה
סעיף 54א(א) לפקודת הראיות [נוסח משולב], התשל"א-1971 מגדיר את המושג עד מדינה: "שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר ניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה".
על פי הנחיות היועמ"ש לממשלה, ככלל, מבצע עבירה צריך לבוא על עונשו. על כן, הפיכת עבריין לעד מדינה תהיה רק במקרים בהם יש להעדיף למען טובת הציבור, הבאתו לדין של עבריין אחר – פעולה שהתביעה תתקשה לעשותה בלא שימוש בעד מדינה.
לפני שהתביעה מחליטה האם להפוך שותף לעבירה לעד מדינה, עליה לשקול בין היתר את השיקולים הבאים: מיצוי אפיקי חקירה אלטרנטיביים טרם חתימת ההסכם, הראיות הקיימות בתיק, פוטנציאל הראיות שבידי העד לספק, מעמדו של העד ומרכזיותו, אישיותו של עד המדינה ובחינת אמינותו, וכו'.
כאמור, במסגרת הסכם עד מדינה, ניתנת או מובטחת לעד טובת הנאה. טובת הנאה, תחשבנה בין השאר ההבטחות, ההתחייבויות והתמורות הבאות: הבטחה שלא להעמיד לדין בגין העבירות נשוא הפרשה, הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים פחות, הבטחה לדרישה מתונה בעונש בתיק נשוא האישום, הבטחה להמלצה לחנינה או ניכוי שליש מעונש המאסר, הבטחה לסיוע ביציאה מן הארץ או תכנית אחרת להגנה על עדים, תמורה כספית, וכד'.
בע"פ 6184/01 שמואל נבון נ' מדינת ישראל נקבע כי ראוי לחתור להתניית הסכם עד מדינה בענישה- ולו מינימלית- על מעשיו. לעניין משך המאסר, יש להביא בחשבון את הסיכונים הצפויים לעד בבית הסוהר.
יש לשים לב כי הסעיף 54א(א) לפקודה, מאזן את הדברים וקובע גם כי: "בית המשפט לא ירשיע נאשם על סמך עדותו היחידה של שותפו לעבירה, אלא אם מצא בחומר הראיות דבר לחיזוקה; ואולם אם היה השותף עד מדינה - טעונה עדותו סיוע". בהתאם לכך היועמ"ש לממשלה קבע כי לא ייחתם הסכם עם עד מדינה אם לא ניתן להעריך מראש כי ניתן יהיה להעמיד בצד עדותו ראיה שיהיה בה כדי לשמש סיוע.
"חתימת הסכמי עד מדינה מעבירה מסר חד-משמעי: יידע כל מי שעומד לבצע עבירה - לעולם לא תוכלו לסמוך על איש משותפיכם, עוזריכם, או הקרובים לכם ביותר, שלא יסגירו אתכם באחד הימים... ברגע האמת, כל אדם שפשע יחד עמכם, או שהיה מודע למעשיכם - ותמיד יש אנשים כאלה - יכול להפוך לעד מדינה נגדכם" (מדבריו של פרקליט המדינה, שי ניצן).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין המתמחה במשפט פלילי