חומרי חקירה
סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, קובע כי אדם שהוגש נגדו כתב אישום, זכאי לקבל לידיו את כל חומרי החקירה שנמצאים בתיק החקירה. וזאת על מנת לאפשר לנאשם להתגונן בבית המשפט, באופן שתינתן לנאשם הזדמנות מלאה להכין את הגנתו נגד האישומים המיוחסים לו. לכן התביעה מצווה להעביר לידי ההגנה כל מסמך שהוא בגדר "חומר חקירה", ויש לנהוג פירוש מרחיב למונח זה. כל חומר שקשור באופן ישיר או עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרשת במהלך האישום הפלילי, הינו "חומר חקירה" כמשמעותו בחוק.
על פי סעיף 74(ב) לחוק רשאי בא-כוח הנאשם לפנות לבית המשפט כדי שיורה לתובע לאפשר לו לעיין בחומר שהוא לטענתו "חומר חקירה". לעניין זה נקבעה פרוצדורה לפיה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד, כדי שזה יכריע בשאלה אם אכן מדובר בחומר חקירה.
היום, הדרך היחידה למנוע העברת חומר חקירה לנאשם היא באמצעות הוצאת תעודת חסיון שנחתמת על ידי שר. תעודה כזו, מאפשרת למשטרה לא להציג חלקים מהמידע לנאשם, וזאת משום שיש במסירת הראיה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ של המדינה, או בעניין ציבורי חשוב, אם נוכח כי סוג המידע הכלול בראיה, תוכנו או היקפו, עלולה לגרום לפגיעה, כתוצאה מצירוף של הראיה לראיות אחרות, אף אם הראיות האחרות אינן קשורות לאותו הליך.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי