חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, מסדיר את ניהול המרשם הפלילי הכולל מידע על אודות הרשעות, עונשים פליליים והחלטות אחרות של בתי משפט בהליכים פליליים, וקובע עקרונות למסירת מידע פלילי. באשר למסירת מידע לגבי מעורבותו של אדם בפלילים.
ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים של מידע: 1. הרשעות ועונשים 2. מב"דים (ממתין לברור דין) 3. תיקים סגורים.
מידע על אודות הרשעות ועונשים הוא חלק מפרטי הרישום במרשם הפלילי. לעומת זאת, מידע באשר למב"דים ולתיקים סגורים אינו כלול במרשם הפלילי, אלא מרוכז ברישומים משטרתיים נפרדים שמנהלת המשטרה מכוח סמכותה לפי סעיף 1(ג) לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים – "לנהל רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה". חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מציין בפרטוּת לאֵלו גופים ובאֵלו נסיבות ניתן למסור את סוגי המידע השונים.
חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים נועד להסדיר את ניהולו של המרשם ע"י המשטרה, ובה בעת לקבוע מגבלות על מסירת המידע, בכללן תקופות התיישנות של הרשעות, ומחיקתן של הרשעות.
בדברי ההסבר להצעת חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, בצד אופיו הטכני לכאורה של ניהול המרשם – "יש בו בשורה חברתית מתוך מגמתו לקדם בעל תשובה בשיקומו".
מחד גיסא, שׂם לו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים למטרה לעודד את שיקומו של מי שהורשע ולחובתו רישום פלילי, כך שחטאוֹ לא ייזכר לו לעולם ויתאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו, וכן לעגן את זכותו של אותו אדם לפרטיות - בדבר חיסיון המרשם והגבלת מסירת המידע מתוכו. מאידך גיסא, חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מכיר בצורך למסור מידע ולהביאוֹ לידיעת גורמים מסוימים לצורך מילוי תפקידיהם, כגון בתי משפט, רשויות ציבוריות וגורמי חקירה ואכיפה, על מנת להגן על אינטרסים ציבוריים חשובים, בכללם שלום הציבור ובטחונו, אכיפת החוק וניהול הליכים פליליים.
הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מאזנות בין האינטרסים המנוגדים וקובעות את המגבלות על מסירת מידע מן המרשם, באמצעות קביעת הגורמים הזכאים לקבּלוֹ, התכליות שלשמן יימסר המידע, תקופות התיישנות ומחיקה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי