חקירת משטרה
כל אדם רשאי להגיש תלונה ועל המשטרה לפתוח בחקירת התלונה, אלא במקרים מסוימים, בעבירות "קלות" (שהעונש עליהן נמוך משלוש שנות מאסר) יכולה המשטרה להחליט שלא לפתוח בחקירה אם אין בה עניין לציבור. עם הגשת התלונה, יימסר למתלונן אישור בכתב על הגשת התלונה ומספרה, אשר ישמש אותו למעקב אחר התלונה בהמשך. לנפגע עבירת מין או אלימות חמורה (בלבד) יש זכות להביא עמו מלווה לחקירה.
במקרים מסוימים, המשטרה רשאית לפתוח בחקירה ביוזמתה, כאשר יש חשד שבוצע או שעומד להתבצע מעשה פלילי. יש גופים נוספים שמנויים בחוק כמו הרשות לנייירות ערך, רשויות ביטחון ולרשויות מקומיות (חריגות בנייה) שיכולות לפתוח בחקירה מיוזמתן.
סמכויות החקירה כוללות גם סמכויות נלוות כגון סמכות חיפוש וסמכות מעצר.
עם סיום החקירה התיק מועבר לגוף התובע - התביעה המשטרתית/ הפרקליטות, ואלה מחליטים אם להגיש כתב אישום או לחלופין לסגור את התיק.
יצוין כי במקרים קלים, עבירות של חטא עוון, לרוב יועבר תיק החקירה לתובע משטרתי, ובעבירות פשע יועבר לפרקליטות.
היה והגוף המוסמך החליט לסגור התיק, עליו לבחור באחת מן העילות הקבועות בחוק:
1. חוסר אשמה- החקירה לא העלתה אשמה פלילית.
2. חוסר ראיות- החקירה מוצתה, אך לא הצליחו לגבש חומר ראיות מספק לשם הגשת תביעה.
3. חוסר עניין לציבור (משיקולי יעילות מחליטים שלא להגיש כתב אישום, במיוחד כאשר המדובר במעידה חד פעמית או שהמדובר בעבירה קלה).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי