חשד סביר לצורך מעצר או חיפוש
חשד סביר במעצר
המעצר הוא חלק משלב החקירה המשטרתית, ומטרתו לאפשר למשטרה לחקור את העצור, החשוד בביצוע עבירה, בצורה אפקטיבית ויעילה ולהמשיך באיסוף נתונים וראיות. אולם, בד בבד, המעצר מביא לפגיעה בחירות העצור בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לכן, הוסדרו כללים לניהול הליכי המעצר, על מנת למנוע פגיעה בלתי מידתית וסבירה בחירות העצור. כללים אלו קבועים בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982 וכן בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים).
סעיף 4 לחוק קובע עדיפות לכך שמעצרו של אדם יהיה מלכתחילה בצו שופט. אולם, קיימים מצבים המפורטים בסעיף 23 לחוק, בהם יש למשטרה סמכות לעצור בלא צו, כאשר קיים חשד סביר להניח שהחשוד עבר עבירה שתוצאתה הישירה היא מעצר. עבירה זו מגודרת בחוק כ"עבירה בת מעצר". הכוונה היא לכל עבירה, למעט עבירות חטא.
יסוד זה פורש בפסיקה כמבחן אובייקטיבי של האדם הסביר ולא חשש סובייקטיבי של השוטר. בנוסף לתנאים אלו, צריכה להתקיים אחת מעילות המעצר הבאות: סיכון שלום הציבור או שלומו של אדם, חשש לשיבוש מהלכי משפט, סיכון בטחון הציבור או בטחון אדם, חשד לביצוע עבירת בטחון או עבירה שדינה מאסר עולם, עבירות סמים או אלימות חמורה וכן הפרה של תנאי השחרור או חשש להפרה שכזו.
חשד סביר בחיפוש
שורה של חוקים מסדירים את סמכויות החיפוש על גופו או בחפציו של אדם, הנתונות לשוטרי משטרת ישראל. לפי חוקים אלה, בהיעדר צו שיפוטי, מותנה החיפוש בקיומו של חשד סביר, שלפיו אותו אדם מחזיק בחפץ כלשהו שהחזקתו אסורה, או שהוא יעד לחיפוש מצד המשטרה. בהיעדר חשד סביר, רשאים השוטרים לערוך את החיפוש רק אם אותו אדם נתן את הסכמתו - "הסכמה מודעת" - לחיפוש.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
