נתיחה שלאחר המוות (לקביעת סיבת המוות)
נתיחה שלאחר המוות בישראל מבוצעת אך ורק במכון לרפואה משפטית באבו כביר והיא נעשית לצרכי מחקרים מדעיים אך גם לשם קביעה מדויקת ככל הניתן, של סיבת המוות של המנוח.
קביעת סיבת המוות היא הכרחית לצרכי חקירה במקרים בהם מדובר בעבירה פלילית. למשל, בנתיחה שלאחר המוות ניתן לאתר חפצים או חומרים על או בתוך הגופה כגון: קליעים, שאריות רעלים, שברי להב של סכין ועוד. ממצאים אלו מסייעים לחקירה הפלילית.
בסקירה היסטורית, בראשית ימיה של מדינת ישראל לא הייתה כל הסדרה חקיקתית של נושא נתיחות שלאחר המוות ויש שטענו כי הדבר מונע קיום של לימודי רפואה בארץ. על כן, בשנת 1953 חוקק "חוק האנטומיה והפתולוגיה" הקובע כי ניתוח גוויה תיעשה רק בהסכמת המשפחה ובהעדרה, רק בנסיבות מיוחדות וצו בית משפט מתאים.
לאחר זמן מה, התגלה כי בתי חולים ביצעו נתיחות שלאחר המוות גם ללא רשות המשפחות והנושא עלה לסדר היום בועדת החוקה של הכנסת. החרדים ניסו לתקן את החוק כך שלא יהיה ניתן לבצע ניתוח שלאחר המוות אלא רק באישור המשפחה, אך ללא הצלחה. הדבר הביא להפגנות כנגד הממשלה ואף למקרים בהם בני משפחה העלימו מבית החולים את גופות יקיריהם מהחשש שיבוצע בהם ניתוח שלאחר המוות, בניגוד לרצון המשפחה.
בנוב' 1980, לאחר מאבקים קשים, אושר התיקון כדרישת הדתיים.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי