עבירות הפגיעה ברגשי דת ומסורת
עבירות הפגיעה ברגשות דת ומסורת מעוגנות בסימן ז' של פרק ח' לחוק העונשין ולמעשה הוא אוסר על פגיעה ברגשות, עלבון, הפרעה לפולחן או ביזוי של מסורות-דתיות ומתן טובות הנאה עבור המרת דת.
מקורו של חוק זה נגד פגיעה ברגשות דת, הוא פרעות תרפ"ט (סדרה של פרעות ומעשי טרור מצד ערביי ישראל כנגד היישוב היהודי אשר אירעו באוגוסט 1929). הנציב העליון של אותה התקופה סבר כי לפרעות היו רקע דתי ועל כן התקין את "פקודת הנאצה (גידוף דת)".
לאורך ההיסטוריה הייתה מחלוקת קשה סביב סעיפים אלו. למשל, עתירות לבג"ץ בנוגע לקיום מצעד הגאווה. מקרה נוסף היה בשנת 1997 בו אישה בשם טטיאנה סוסקין אשר לקחה כרוזים עליהם צויר חזיר והפיצה אותם בחברון. שופט בית המשפט המחוזי, צבי סגל, הרשיע את סוסקין בביצוע המעשה.
ישנם קולות הקוראים לבטל את החוק שכן הוא פוגע בחופש הביטוי או מנגד ישנם האומרים כי יש להרחיב את החוק על מנת שיגן גם על אמונות ודתות שונות.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי