ערר על החלטת קצין ממונה
ככלל, סמכות מעצר נתונה לבית המשפט ובצו שיפוטי בלבד. אך על פי סעיף 27 לחוק המעצרים, המחוקק הקנה לקצין הממונה סמכות שיפוטית מקבילה אך מצומצמת ביחס לזו של בית המשפט, ובמסגרתה הוא רשאי לעצור אדם למשך 24 שעות בלבד או לשחררו בתנאים מגבילים (ראה גם: שחרור בתנאים על ידי קצין ממונה).
על פי סעיף 25 לחוק, כאשר אדם נעצר על ידי שוטר ללא צו מעצר, על השוטר להביאו ללא דיחוי בפני הקצין הממונה על החקירות בתחנה (הקצין הממונה). בדומה להליך בבית משפט, הקצין הממונה ישמע את טיעוני החשוד לפני שיקבל החלטה וכן, עליו להסביר לחשוד את שיקולי החלטתו.
כיצד "תוקפים" החלטות של הקצין הממונה? בעוד שסעיף 43 לחוק המעצרים מאפשר לערור על החלטת קצין ממונה ביחס לתנאי השחרור, גובה הערובה ו/או תנאיה, הוא "שותק" ביחס להחלטת הקצין לעצור את החשוד ל-24 שעות.
ככל שמדובר על גובה הערובה ותנאיה, סעיף 43 לחוק קובע כי ניתן לערור בזכות על ההחלטה תוך 14 ימים לבית משפט השלום. כמו כן, לחשוד קמה זכות לערור במידה והשתנו הנסיבות באופן שיכול להשפיע על תנאי השחרור.
אך כאשר מדובר על החלטת מעצר, כיצד תוקפים אותה אם חוק המעצרים "שותק" לגביה? אכן מדובר על לאקונה בחוק המעצרים. סוגיה זו היוותה מחלוקת – מחד גיסא, יש שסברו כי אם החוק שותק ביחס להחלטת מעצר של הקצין הממונה ככל הנראה, המחוקק התכוון לתת סמכות מוחלטת לקצין הממונה לעצור אדם למשך 24 שעות. מנגד, יש שסברו כי אם ניתן לערור על תנאי הערובה וגובהה, קל וחומר שניתן לערור על החלטת המעצר.
בפס"ד עמ"י 21816-01-10 שומשונוב נ' מ"י, בית המשפט נדרש לדון ולהכריע בסוגיה זו. כב' השופט כמאל סעב מבית המשפט המחוזי בחיפה יישם את סמכויות העזר שניתנו לו מכוח חוק הפרשנות וקבע כי אם סעיף 43 מתיר הגשת ערר בזכות על הערובה שקבע הקצין הממונה, בוודאי ובוודאי שלעצור נתונה הזכות להגיש ערר על ההחלטה לעוצרו למשך 24 שעות.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
