פסלות שופט בהליך הפלילי
פסלות שופט היא למעשה מצב בו השופט הדן בתיק, פסול מלשפוט בו בשל חשש ממשי שהמשפט שלו לא יהיה משפט צדק.
סעיף 77א לחוק בתי המשפט מפרט את העילות לפסילת שופט מלדון בתיק מסוים – ראשית, כמה עילות ספציפיות: קירבה משפחתית לצד להליך או לעד מרכזי בו, עניין כספי או אישי ממשי בהליך או תוצאותיו או שלבן משפחה של השופט יש עניין כזה בו, מעורבות השופט בעניין טרם התמנה לשפיטה כבא-כוח / בורר / מגשר / עד / יועץ מקצועי / מומחה או דרך דומה אחרת.
שנית, יש את העילה הכללית שאומרת: "שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". מהו אותו חשש ממשי למשוא פנים? ובכן, החשש הממשי אינו נבחן על פי התחושה הסובייקטיבית של מי שמבקש את הפסילה אלא על פי מבחן אובייקטיבי.
בית המשפט העליון עמד על עניין זה פעמים רבות וקבע כי אין לפסול שופט רק בשל כך שפסל שאלות רבות של הסניגור בחקירת העדים או במקרה בו העורך דין המייצג הגיש תלונה נגד השופט לנציב תלונות השופטים.
כמו כן, בספרו "על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע" כתב השופט בדימוס מאיר שמגר כי לא ניתן לפסול שופט עקב השתייכות לקבוצה מסוימת, לעדה או ללאום מסוימים "כי אצל שופט מקצועי אין בכך אפשרות ממשית למשוא פנים".
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי