פסק דין הנדלמן
בשנת 1996 נחקק סעיף 236ב1(ב) לפקודת מס הכנסה שקבע: "אדם שאינו רשום בפנקס יועצי המס לפי פקודה זו, לא יעשה פעולה של יועץ מס, לא יתחזה ליועץ מס, ולא ישתמש בכל תואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא יועץ מס".
הנדלמן היה בעל משרד לחשבונאות וייעוץ מס. גם לאחר חקיקת החוק, המשיך הנדלמן בעסקיו והציג עצמו כיועץ מס. בעקבות זאת, הוא הואשם ב-3 עבירות וביניהן עבירה על הסעיף הנ"ל. ההגנה טענה מנגד, לאי חוקיות הסעיף.
העניין נדון בבית משפט השלום בתל אביב בפני כבוד השופט דוד רוזן. כבוד השופט קיבל את טענת ההגנה ופסק כי המחוקק היה צריך לייחד את המקצוע באופן מפורש. כלומר, לא הוכח מתוכן הסעיף שייעוץ ללא ייצוג בפני רשויות המס הוא אסור.
וכך כתב בפסק הדין: "משהמחוקק מחדש, ומוסיף איסורים, מורה הוא הוראתו בצורה מפורשת. בוודאי ובוודאי, שמדובר באיסור פלילי. קל וחומר, בן בנו של קל וחומר, איסור הפוגע בזכות חוקתית מהמדרגה הראשונה, זכות יסוד: חופש העיסוק."
בית משפט השלום זיכה את הנדלמן מעבירה לפי סעיף236ב1(ב) אך מצא אותו אשם בשני העבירות האחרות – ניסיון לקבלת דבר במרמה וייצוג שלא כדין. לבסוף, הוחלט שלא להרשיעו והושתו עליו 200 שעות של"צ. (4696/01 מדינת ישראל נ' משה הנדלמן).
זו הפעם היחידה שבה בית משפט שלום ביטל חקיקה של הכנסת וזוהי הפעם היחידה בה זוכה אדם מחמת ביטול חוק בעילה חוקתית.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי