שבל"ר - שימוש ברכב ללא רשות
שימוש ברכב ללא רשות הינה עבירה פלילית המנויה בסעיף 413ג לחוק העונשין: הנוהג, משתמש או מעביר ממקום למקום, רכב ללא רשות מבעליו, ונוטש אותו במקום ממנו נלקח או בסמוך אליו, דינו - מאסר שלוש שנים; עושה כן ונוטש את הרכב בכל מקום אחר, דינו - מאסר חמש שנים.
בשונה מעבירת גניבת רכב, הכוונה של מבצע עבירה זו היא שימוש ללא רשות והחזרת הרכב לבעליו או נטישתו במקום אחר. כלומר, לא מדובר בשלילת קבע של הרכב אלא בשלילה "זמנית".
שימו לב כי חוק העונשין מבחין בין שתי נסיבות של ביצוע העבירה. ברישא של הסעיף מתוארת עבירה של שימוש ללא רשות ולאחר מכן, החזרת הרכב למקום ממנו הוא נלקח. בסיפא של החוק מתוארת עבירה של שימוש ללא רשות ולאחר מכן, נטישת הרכב במקום אחר ממנו הוא נלקח – עבירה חמורה יותר מזו הראשונה.
עבירת שבל"ר עושה הבחנה בין 3 מצבים:
הראשונה – כאשר השימוש ללא רשות נעשה בנסיבות שלעבריין לא היה רישיון נהיגה בר-תוקף וללא רשות בעלי הרכב. יובהר, כי אין המדובר בנהיגה ללא רישיון בתוקף בשל נסיבות טכניות למשל, אי תשלום אגרת רישיון. במקרה כזה בית המשפט כנראה יפסול את רישיונו של הנאשם ל-3 שנים, בצירוף לעונש נוסף שיטיל עליו.
השניה – כאשר השימוש ללא רשות נעשה בנסיבות שלעבריין היה רישיון בתוקף אך הוא נהג ברכב ללא רשות בעליו. במקרה כזה בית המשפט יסתפק בפסילת רישיונו של הנאשם ל - 6 חודשים במינימום.
השלישית – כאשר השימוש ברכב נעשה בהסכמת בעליו אך היה ידוע לבעלים כי הנוהג ברכב אינו מחזיק ברישיון בר-תוקף. זוהי עבירת התרת נהיגה אשר בנסיבותיה נחשבת לחמורה ביותר מאחר שלנוהג ברכב אין את הידע על מנת לתפעל אותו, מה שעולה כדי סיכון חיי אדם. במקרה כזה בית המשפט עלול להטיל מאסר על תנאי ואף מאסר בפועל מקסימלי של - 3 שנים .
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי