אי הרשעה - איך להימנע מהרשעה בדין הפלילי
כאשר אדם מורשע בדין הפלילי, לרוב ביהמ"ש יטיל עליו עונש בגין ביצוע העבירה. ענישה יכולה להיות בצורת מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס כספי, חתימה על התחייבות, פיצוי לקורבן ועוד. רוב האנשים סבורים שעונשים אלו שבית המשפט משית הם העונשים העיקריים הפוגעים קשות בנאשם, אך לא כך הדבר. עונשים אלו, חמורים ככל שיהיו, הינם רק חלק מעונש משמעותי ועיקרי נוסף שהוא, הרשעה בדין הפלילי. במאמר זה עורך דין ארז נגה יסקור בפניינו את האפשרויות הקיימות בחוק לסיום תיק פלילי ללא הרשעה.
מהי הרשעה פלילית?
להרשעה בדין הפלילי השלכות קשות אשר פוגעות באורח חייו של המורשע בצורה משמעותית ולאורך זמן, לא פלא שלעיתים מתבקש ביהמ"ש לא להרשיע אדם בדין הפלילי, למרות שהוכרע כי ביצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.
הרשעה בדין הפלילי בעלת השלכות קשות הן בפן האישי - חברתי, והן בפן הכלכלי - תעסוקתי. בפן האישי-חברתי, הרשעה בפלילים פוגעת בין היתר בשם הטוב של האדם, בדימויו העצמי וביחסים המשפחתיים והחברתיים; בפן הכלכלי-תעסוקתי, הרשעה בפלילים פוגעת באפשרויות העסקה רבות בתחום העבודה.
באתר האינטרנט של משרד המשפטים, מפורסמת רשימה של מקצועות ותחומי עיסוק, אשר מורשע בפלילים פסול מלעסוק בהם, בין אם בצורה זמנית או לתמיד. לדוגמא, אדם אשר הורשע בפלילים פסול מלהתמנות למשרה ציבורית או פסול מכל עיסוק הטעון רישום כגון רפואה או עריכת דין. זאת ועוד, הרשעה פלילית מפעילה סנקציות רבות, כגון איסור כניסה למדינות זרות רבות, איסור החזקת נשק, סיכול הליכי אימוץ ועוד.
מעבר לפגיעה הקשה באורח חייו של הנאשם, הרשעתו של הנאשם נרשמת במרשם הפלילי למשך תקופה ארוכה המחולקת לתקופת ההתיישנות ותקופת המחיקה. תקופת ההתיישנות של עבירה היא בהתאם לקבוע בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, לעומת זאת, תקופת מחיקה היא בדרך כלל 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות של העבירה. כלומר, הרשעה במרשם הפלילי יכולה להתקיים במשך שנים רבות וארוכות. אחד היתרונות של סיום הליך באי הרשעה היא מחיקת הרישום במרשם הפלילי כעבור 5 שנים בלבד מיום פסק הדין.
סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי מעניק סמכות לביהמ"ש להחליט האם לבטל הרשעה של נאשם אשר הורשע בגין ביצוע עבירה פלילית. לפי הסעיף, המקרים בהם ביהמ"ש יורה על אי הרשעה, הם מקרים בהם סבר שיש להטיל על המורשע דווקא צו מבחן או צו שירות לתועלת הציבור. בדברי ההסבר להצעת החוק, נכתב כי סמכות זו נועדה כדי לגוון את דרכי הענישה לגבי עבירות שאינן חמורות כאשר ביהמ"ש סבור שהעונש הראוי אינו עונש מאסר. המחוקק הישראלי הותיר לביהמ"ש שיקול דעת רחב בדבר הטלת צו לשירות הציבור ללא הרשעה. ואולם, סמכות זו אינה מופעלת לעיתים כה קרובות, שכן אדם אשר ביצע עבירה פלילית דינו הרשעה בדין אשר נושאת סנקציה כזו או אחרת.
ראשית, חשוב לציין, על סמך הפסיקה של בתי המשפט ניתן לזהות שסיום הליך ללא הרשעה בדרך כלל יתממש כלפי נאשמים נורמטיביים או קטינים, ללא עבר פלילי. בנוסף, אי הרשעה של נאשם בפלילים מותנת כמעט תמיד בהמלצה חיובית של שירות המבחן המוגשת בתסקיר לביהמ"ש. במידה ונאשם הודה במעשיו כפי שמתוארים בכתב האישום, הוא נשלח לפגישה אחת לפחות עם שירות המבחן אשר ימליץ לביהמ"ש כיצד לנהוג עמו.
שיקולי בית המשפט
שיקולי בית המשפט להימנע מהרשעה, הם בעיקר שיקולי שיקום וביניהם שיקולים כגון: האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם, מהי חומרת העבירה, מהם הנסיבות שבהן העבירה בוצעה, מהו מעמדו ותפקידו של הנאשם, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, הסבירות שהנאשם יבצע עבירות נוספות, האם מדובר בהתנהגות כרונית או התנהגות מקרית, האם הנאשם נוטל אחריות לביצוע העבירה, האם הנאשם מתחרט על ביצוע העבירה, ההשלכות של ההרשעה על דימויו העצמי של הנאשם והשפעת ההרשעה על תחומי פעילותו של הנאשם. חשוב לציין, פעמים רבות סנגורים יפעלו מול רשות התביעה בניסיון להגיע להסדר טיעון, שבמידה ותסקיר השירות בעניינו של נאשם יהיה חיובי, התביעה תסכים או לא תתנגד לסיום ההליך ללא הרשעה.
הדרישה לפגיעה קונקרטית
סוגיית אי ההרשעה התפתחה בפסיקה במהלך השנים, אחד מפסקי הדין המכוננים בנושא זה, הוא פס"ד תמר כתב (ע"פ 2083/96). בפסק דין זה, ביהמ"ש העליון קבע את הגורמים והשיקולים אשר ביהמ"ש ייקח בחשבון בעודו שוקל לסיים הליך בעניינו של נאשם ללא הרשעה. בפסק הדין נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטברות של שני גורמים: ראשית, ההרשעה תפגע פגיעה חמורה באפשרות השיקום של הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות העניין על ההרשעה. ככלל, נקבע כי יש להרשיע אדם שעבר עבירה, אך אם הוא טוען לאי הרשעה, עליו מוטל החובה לשכנע את ביהמ"ש ששיקולי השיקום בעניינו גוברים על השיקולים שבאינטרס הציבורי.
יש לזכור כי הדרישה החשובה ביותר אותה בוחן בית המשפט בטרם יחליט שלא להרשיע את הנאשם, הינה הדרישה לפגיעה ממשית וקונקרטית בנאשם, בין אם, בעבודתו, חייו האישיים, וכל דבר קונקרטי שהרשעה בפלילים תוביל לפגיעה בו.
סיכום:
הרשעה בפלילים טומנת בחובה נזקים רבים ויכולה אף במקרים מסוימים להוביל לפגיעה ממשית בנאשם ולעיתים אף לפגיעה עתידית בו. התנהלות נכונה מול בית המשפט, התביעה ושירות המבחן יכולה להביא פעמים רבות לסיום ההליך ללא הרשעה ולחסוך עוגמת נפש רבה שיכולה להיגרם.
לכן, הכנה נכונה של עורך דין בעל ניסיון בתחום הפלילי יכולה לסייע לנאשם לזכות בהמלצה חיובית משירות המבחן ולהציג בפני רשויות התביעה ובית המשפט נתונים חיוביים בעניינו ולהגדיל את הסיכויים להגיע לסיום ההליך ללא הרשעה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
