הליכי המעצר בישראל
עו"ד משה אלון סוקר בפניינו את חוק המעצרים ביצראל החל משלב מעצר הימים ועד להגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים.
חוק המעצרים בישראל: סקירה
חקיקתו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו, חוללה מהפכה בדיני המעצרים בישראל. חוק המעצרים החדש, הטיל על רשויות האכיפה השונות ובראשן משטרת ישראל, מגבלות רבות במעצר חשודים.
אחד השינויים המשמעותיים ביותר, הייתה הגבלת סמכותו של קצין משטרה במעצר ראשוני של חשוד מ-48 שעות טרם חקיקתו של החוק, ל-24 שעות בלבד. מן הסתם, הדבר עורר תרעומת רבה וטענה כי יכולתה של המשטרה נפגעה אנושות בעקבות מגבלה זו.
למרות מטרותיו של החוק ולמרות הביקורת הרבה שהועלתה, הוברר שלא רק שכמות המעצרים לא ירדה, אלא שהיא עלתה וזאת בניגוד מוחלט לרוחו ולתכליתו של החוק. במילים אחרות, עולם כמנהגו נוהג.
דורית בייניש, הנשיאה בדימוס של בית המשפט העליון, הטיחה ביקורת על השימוש הנרחב ועל "האצבע הקלה על ההדק" של המשטרה, בהגשת בקשות מעצר עד תום ההליכים, אולם עם כל הכבוד, כב' הנשיאה בדימוס בייניש התעלמה לחלוטין מהתרומה הרבה של בתי המשפט בעניין זה, אשר פעמים רבות מאריכים מעצרם של חשודים ללא כל ביקורת שיפוטית אמיתית.
מי שאמור לבדוק את המשטרה ולבקר אותה אמור להיות בית המשפט, אשר צריך לדעת צריך לדעת מתי ניתן, אפשר ואף הכרחי לשחרר חשודים חרף בקשת המעצר שמגישה המשטרה. למרבה הצער, הדבר לא קורה בפועל.
בהתאם ל"חזקת החפות", כל אדם הינו חף מפשע, עד שהוכחה אשמתו בהליך פלילי, מעבר לכל ספק סביר.
בהליך המעצר, נמצא אדם כשהוא בחזקת חשוד או נאשם, כאשר שלא רק שאשמתו לא הוכחה במשפט פלילי, אלא שלעיתים, אף החקירה בעניינו טרם הסתיימה וקיים סיכוי סביר, שבסופה של החקירה יוחלט שאין לו יד ורגל בעבירה. הרי מדובר לעיתים בבדיקות ראשוניות שיתכן מאוד שבסופן ימצא חשוד אחר וכנגד אותו חשוד שמתבקש מעצרו, אפילו לא יוגש כתב אישום.
אין ספק שהליך המעצר פוגע פגיעה אנושה בזכויותיו של חשוד שכזה ולעיתים, הלחץ וחוסר האונים הכרוכים בהליך המעצר, מביאים אף לתופעה של הודאות שווא.
הליכי המעצר מחולקים באופן כללי לשניים :
מעצר ימים – זהו הליך מעצר שנועד בעיקרו להמשך חקירה בתלונה מסוימת, כאשר במסגרתו, טרם הוגש כתב אישום כנגד החשוד. תכליתו של הליך כזה היא בעיקר מניעת שיבוש הליכי חקירה ואיון מסוכנותו של החשוד.
מעצר עד תום ההליכים – מדובר בהליך מעצר לאחר הגשתו של כתב אישום כנגד נאשם, כאשר כאן עיקר תכלית המעצר הינה מניעת מסוכנות, כיוון שהחקירה הסתיימה, אם כי לעיתים קיים פוטנציאל של שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים.
מעצר ימים
הליך של מעצר ימים תחילתו בתלונה המגיעה לידיעת המשטרה. המשטרה מאתרת חשודים ולאחר חקירתם של החשודים, מחליט קצין החקירות אם יש מקום או צורך להמשיך בחקירה כאשר החשוד נמצא במעצר וזאת מטעמי סכנה לשלום הציבור ו/או ביטחונו, חשש לשיבוש הליכי חקירה, חשש להימלטות מהדין, או חשש להשפעה על עדים. חשוב מאוד לציין כי המדובר בהחלטה של קצין משטרה ולא בהחלטה של שופט.
אם בסופו של יום מחליט קצין המשטרה שיש מקום לעצור את אותו החשוד, הוא יכול להורות על מעצרו למשך תקופה שלא תעלה על 24 שעות. (בחגים ושבתות יתכן ותקופה זו תעלה על 24 שעות עד למוצאי אותו חג).
אם קיים צורך בכך, ניתן להאריך את מעצרו של החשוד באמצעות פניה לבית משפט השלום ובקשת מעצר. לאחר שבית המשפט שומע את טיעוני הצדדים, מחד נציג המשטרה ומאידך החשוד באמצעות סניגורו, יכול בית המשפט להחליט על מעצרו של החשוד למשך מספר ימים מסוים. בית המשפט יכול אף לשחרר את החשוד ללא תנאים, או לקבוע תנאי שחרור כגון הפקדה כספית, ערבויות שונות, הרחקה מהמתלונן או מאזור מסוים, מעצר בית ועוד.
ניתן להמשיך ולהגיש לבית המשפט בקשות להארכת מעצר הימים בהתאם להתפתחות החקירה. בעיקרון, מעצר זה תקף כל עוד לא הסתיימה חקירתה של המשטרה בעניין. עם סיומה של חקירת המשטרה, במידה וחל צורך בהמשך מעצרו של החשוד, יכולה המשטרה להגיש "הצהרת תובע". הצהרה זו משמעותה הצהרה של תובע משטרתי, שעיין בחומר החקירה וכי יש בכוונתו להגיש כתב אישום כנגד החשוד. ניתן להאריך מעצר בעילה זו, עד חמישה ימים.
מעצר עד לתום ההליכים
כאשר מוגש כתב אישום כנגד נאשם, הרי שבמידה וקיים בכך צורך לדעתה של המשטרה, או כל גורם תביעתי אחר, מוגשת בד בבד, בקשה למעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים כנגדו.
כאן כבר מדובר בחשדות מגובשים יותר כלפיי הנאשם, עד כדי כך שהביאו להחלטה כי יוגש כנגדו כתב אישום בעניין. אומנם חזקת החפות עדיין קיימת, אבל כאן כבר יש החלטה של תובע או פרקליט שיש יסוד סביר להניח שהנאשם יורשע באישומים המיוחסים לו.
גם כאן, יכול בית המשפט להחליט על מעצרו של החשוד עד לתום ההליכים כנגדו (אחרי תקופות מסוימות הדבר נבדק בשנית). בית המשפט יכול להורות על שחרורו של החשוד ללא תנאים, או להורות על שחרור החשוד בתנאים שיקבע.
חשוב לציין שההליכים הפליליים עשויים להימשך זמן רב, לעיתים אף שנים, ולכן, מדובר בסנקציה קשה במיוחד, כאשר חשוב לזכור שטרם הוכחה אשמתו של אותו עצור בדין הפלילי. נראה שלאור כל האמור לעיל, טוב יעשו כל הגורמים המעורבים, אם ינקטו במשורה בהליכי מעצר, ובמיוחד בהליכי מעצר עד תום ההליכים. במקרים רבים, נראה שלא שקלו עד תום את כל השיקולים הנדרשים לעניין. המשך ההליכים כפי שהם מתנהלים כיום, משמעותם פעמים רבות ביטולו של חוק יסוד : כבוד האדם וחירותו.
חשוב לזכור שלא רק עבריינים נעצרים בהליכים שונים, אלא לעיתים גם אנשים נורמטיביים לחלוטין, שנחשדים בעבירות שונות, לעיתים על לא עוול בכפם.
סיכום
משכך יש חשיבות מיריבית לייצוג על ידי עורך דין פלילי מנוסה כבר משלבי המעצר הראשוניים. עורך דין פלילי יוכל להבטיח את זכויותיכם ולוודא שהמעצר אותו מבקשת המשטרה יקוצר ככל האפשר.
