כיצד לנהוג בחקירת משטרה
חקירת משטרה היא אחד המעמדים המלחיצים ביותר שאזרח עשוי להיקלע אליו, מעמד אשר על פי רוב חסרים לאזרח כלים להתמודד עימו כהלכה היות ואיש אינו מלמד אותנו כיצד לנהוג נכון בחקירה. במאמר זה עו"ד דן באומן יסביר על הליך החקירה במשטרה ועל הדרך הנכונה להתמודד עמה.
מרבית האנשים אשר נתקלים לראשונה בחייהם בסיטואציה של חקירה משטרתית בה הם נחקרים כחשודים – עושים טעויות קריטיות בהתנהלות שלהם ובכך גורמים לעצמם נזק משפטי בלתי הפיך. כל זה נובע משילוב של לחץ וחוסר ידע. מאמר זה ינסה להסביר בקצרה את מורכבות הסיטואציה ואת הדילמות שהיא מעוררת, לצד מתן מספר עצות זהב להתנהגות בחקירה.
ברור כי מאמר זה איננו תחליף להתייעצות עם עורך המומחה במשפט פלילי והעצה הראשונה במעלה הינה לפנות להתייעצות עם עו"ד המומחה במשפט פלילי, לפני כל הגעה לחקירה משטרתית.
אל תמסור גרסה עד שתפגוש עו"ד
לכל חשוד נתונה זכות השתיקה והזכות להתייעץ עם עורך דין בהקדם האפשרי. נצל זכויות לגיטימיות אלה, אל תמסור שום גרסה בטרם תפגוש עורך דין ותתייעץ עימו. עורך הדין יסביר לך את משמעותה של גרסתך, יבחן את השאלה אם היא מפלילה אותך ואת מידת הכדאיות למסור אותה. גרסה שתימסר לפני התייעצות עם עורך דין תתועד בתיק החקירה ויהיה קשה לחזור ממנה. כל שינוי גרסה ישמש כנגדך ויחליש את הגרסה הקודמת ואת הגרסה החדשה כאחת.
שמור על קור רוח
מטרתה של החקירה בתחנת המשטרה היא להוציא את הנחקר משגרת יומו ומ"מתחם הנוחות" של הנחקר, ולהכניסו למצב של חרדה מפני הבאות, לצד חוסר בטחון וחוסר ודאות. יש משמעות פסיכולוגית אדירה לעובדה שהנחקר נלקח ממקום עבודתו / ביתו ומובא לתחנת המשטרה. הנחקר מאבד בבת אחת את השליטה על חירותו, בה בעת הוא אינו יודע כמה זמן החקירה תמשך ומתי ישוחרר לביתו, אם בכלל. כל אלו נותנים לחוקר המשטרתי יתרון פסיכולוגי אדיר על פני הנחקר. ברור שאם המשטרה היתה מעוניינת רק בתשובות לשאלות, ומוותרת על היתרון הפסיכולוגי, אז החוקר היה משוחח איתנו בטלפון או שולח לנו שאלון בדואר האלקטרוני. כשהנחקר יושב מול החוקר בחדר חקירות החוקר תמיד יכול לעשות את התרגיל הותיק ולשאול בטלפון את הקצין שלו: "האם כבר תואם מקום בבית המעצר עבור האדון היושב מולי כעת בחקירה?". לפיכך מטרת החקירה היא להלחיץ את הנחקר, לרופף את ההגנות שלו ולגרום לו לדבר, להשביע את רצונו של החוקר כך שהוא יוכל לחזור לשגרת חייו בהקדם האפשרי. ההמלצה אם כך היא לשמור ככל האפשר על קור רוח ולהיות מודע למשחק הפסיכולוגי המתרחש כעת. אין להראות סימני חרדה ולחץ, וגישה עניינית, נטולת אמוציות מיותרות – עדיפה.
זכור – אתה מתועד!
כל מי שמגיע למתקן משטרתי חייב לקחת בחשבון שיש בידי המשטרה מגוון גדול של אמצעים כדי לתעד את אמירותיו, וגם את תגובותיו הבלתי אמצעיות כמו שפת גופו. מרבית חדרי החקירות מצויידים במצלמות נסתרות המופעלות בתחילת החקירה, גם תאי המעצר עשויים להיות מוקלטים. כל שוטר, עשוי לנהל שיחה עם הנחקר על ענייני יום-יום ואף על ענייני החקירה, ולתעד מיד בסיומה של השיחה את חילופי הדברים. זאת, אף אם השוטר איננו בתפקיד חוקר ואף אם הוא יוצר את הרושם שזו שיחה חברית "שלא לפרוטוקול", כדבר "גבר אל גבר".
אל תמהר להסכים לפוליגרף
ישנם שיקולים סותרים לגבי השאלה אם להסכים לבדיקת פוליגרף משטרתית. מצד אחד – הבדיקה אינה קבילה במשפט פלילי ולכן לכאורה אין נזקה גדול, מצד שני – חוקרי משטרה דוחקים בנחקר להסכים לבדיקת פוליגרף ו"להוכיח את חפותו" כאשר אין ברשותם ראיות של ממש כנגד החשוד. ברור כי אילו היו בידי החוקרים ראיות של ממש – לא היו נזקקים לבדיקה שאינה מניבה ראיות קבילות. מצד אחד – נחקר הבטוח בחפותו עשוי להסכים לבדיקת פוליגרף אשר תזרז את המשטרה להשתכנע בחפותו. מצד שני – חלק מהחוקרים ישקרו לנחקר שיצא דובר אמת בפוליגרף ויאמרו לו שיצא דובר שקר, אם הם מאמינים שקיים סיכוי גדול שהנחקר אשם.
אל תשקר בחקירה
אם תבחר לשקר בחקירה ושקרייך יתגלו, יהפוך עצם השקר עצמו לראיית סיוע מפלילה כנגדך. אם אתה חושש שתשובותיך יפלילו אותך – עדיף כי תבחר בזכות השתיקה ולא תמסור גרסאות בדים שקריות אשר נזקן גדול מתועלתן. לעיתים "שקרי הנאשם" משלימים את תיק החקירה. דהיינו, יתכן ושמירה על זכות השתיקה (הלגיטימית) היתה מותירה את התיק במצב של חוסר ראיות מספיקות, וכעת, משהתווספו "שקרי הנאשם" כראיה מפלילה נוספת – ימצאו די ראיות להעמיד את הנחקר לדין פלילי.
סיכום
ההתמודדות עם חקירה משטרתית היא התמודדות מורכבת מכל הבחינות, והיא מעוררות דילמות רבות אשר למרבית האזרחים אין יכולת להתמודד עימן בצורה מושכלת. מכאן החשיבות העצומה של התייעצות עם עו"ד פלילי בטרם החקירה, התייעצות שרק היא תוכל לסייע לך לגבש עמדה נבונה ומושכלת באשר להתנהגותך בחקירה ובאשר לגרסה שתמסור, אם תחליט למסור גרסה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני.
