מהו מעצר עד תום ההליכים
ההליך הפלילי, מורכב למעשה משני מישורים. המישור הראשון הוא שלב החקירה. תכליתה של החקירה היא למעשה לאתר את מי שחשוד בביצוע עבירה פלילית, ולהביאו לידי משפט פלילי. המישור השני הוא שלב המשפט הפלילי, אשר במסגרתו יקבע בית המשפט על סמך ממצאי החקירה הפלילית, האם הנאשם אשם בביצוע עבירה או שמא הוא זכאי. במסגרת המשפט הפלילי, ישנו הליך מקביל, שיש לו השלכות אקוטיות על המשפט הפלילי לגופו, ועל חייו של הנאשם. הליך זה נקרא "מעצר עד לתום ההליכים". מהו למעשה מעצר עד לתום ההליכים המשפטיים? מה הדין לגביו? על כך, במאמר שלהלן.
מהו מעצר עד תום ההליכים?
כאשר המדינה מחליטה שברשותה ראיות טובות נגד חשוד בביצוע עבירה פלילית, הרי שעליה להגיש כתב אישום נגד החשוד, משמעותו של כתב אישום הוא למעשה "קיומו של משפט פלילי". מכאן, מרגע שהוגש כתב אישום נגד החשוד, יכולה המדינה (ורק אז) להגיש לבית המשפט בקשה לעצור את החשוד עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. מעצר עד לתום ההליכים, כשמו כן הוא, מעצר עד לסיום המשפט הפלילי.
לרוב, יש צורך לעצור אדם עד לתום ההליכים כאשר קיים חשש שמא שהייתו של אותו חשוד תביא לפגיעה בעדים, פגיעה בביטחון הציבור, פגיעה בביטחונם של אנשים מסוימים (כמו המתלונן), ועוד. מצד שני, חשוב לציין כי מעצר של חשוד לפני שהוא הורשע בפלילים, הוא לא עניין של מה בכך, שכן חזקת החפות עדיין עומדת לאותו חשוד, אפילו אם הוגש נגדו כתב אישום בגין עבירה חמורה.
מתי אפשר לעצור עד לתום ההליכים?
סעיף 21 לחוק המעצרים, קובע מהם התנאים שלאורם יכול בית המשפט להורות על מעצר עד לתום ההליכים בעניינו של חשוד. לפני שנבהיר מהם אותם תנאים, חשוב לציין שבקשה למעצר עד לתום ההליכים יש להגיש רק לבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום. דהיינו, אם כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי (למשל בעבירות חמורות של: שוד, רצח, ועוד), האחרון הוא גם זה שידון בבקשת המעצר (אך השופט שידון בתיק הפלילי לא יהיה השופט שידון בהליך המעצר ככלל).
לגבי התנאים שיש לקיים לצורך מעצר עד לתום ההליכים, הכלל הוא כי על מנת שבית המשפט יורה על מעצר עד לתום ההליכים, יש קודם כל צורך בתנאי מהותי, והוא קיומן של ראיות לכאורה נגד החשוד. הכוונה היא לראיות שיכולות ממבט "על" להביא בסיום ההליך הפלילי להרשעת הנאשם בעבירה המיוחסת לו. בהיעדר ראיות לכאורה, בית המשפט לא יורה על מעצר, שכן זהו התנאי הבסיסי לכך.
יתר על כן, ככל שישנן ראיות לכאורה, קובע סעיף 21 לחוק המעצרים מספר חלופות, שקיומן של אחת מהן, מספיקה לשם מעצרו של החשוד.
חלופה אחת היא חשש לשיבוש הליכי משפט או התחמקות מהמשפט.
חלופה שנייה היא יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את ביטחון הציבור או ביטחונו של אדם אחר, לרבות חשש לפגיעה בעדים. נעיר, כי ישנן עבירות שבאופן אוטומטי מקימות נגד החשוד "חזקת מסוכנות", דהיינו עבירות שמראש, נחזות בתור עבירות שעצם החשד בהן, מביא לכך שהנאשם מקיים את החלופה של "חשש לפגיעה בביטחון המדינה או ביטחונו של אדם". מדובר בעבירות אלימות קשות, רצח, אלימות במשפחה, עבירות ביטחון, ועוד.
ועל אף כל האמור, יבואר כי אפילו אם קיימות ראיות לכאורה נגד החשוד, ואפילו אם מתקיימת חלופה מעילות המעצר המוזכרות מעלה, עדיין חוק המעצרים מחייב את בית המשפט לבחון האם קיימת חלופת מעצר לטובת הנאשם. היינו, האם אפשר לשחרר את הנאשם בתנאים מגבילים, ובכך לחסוך ממנו שהייה במעצר לתקופה ארוכה, כאשר הוא טרם הורשע.
אגב, לשם כך, חוק המעצרים גם מקנה לבית המשפט סמכות להורות על קבלת תסקיר מעצר, דהיינו חוות דעת בנוגע לאישיותו, הרגליו, ועברו, וזאת כדי לקבל תמונה רחבה, לקראת ההכרעה האם לעצור את החשוד או לא. תסקיר נערך ע"י קצין מבחן, שהוא למעשה עובד סוציאלי.
עד מתי נמשך מעצר עד תום ההליכים?
כאמור, מעצר עד לתום ההליכים נמשך למעשה עד לסיום המשפט הפלילי, זו ההנחה הבסיסית. עם זאת, חוק המעצרים קובע קצת אחרת. מצד אחד, המעצר אמור להימשך עד לסיום המשפט, ברם ככל שהמשפט לא הסתיים עד תשעה חודשים, אז לכאורה החשוד אמור להשתחרר. עם זאת, רק לבית המשפט העליון הסמכות להורות על הארכת מעצר נוספת של החשוד, למשך תקופה של עוד תשעים ימים, או אף 150 ימים, כאשר מדובר במשפט הכולל מספר רב של נאשמים.
לסיכום:
מעצר עד תום ההליכים הוא הליך רגיש מאוד, שכן יש לו השפעה קשה על חייו של אדם שטרם הורשע בדין. מנגד, חוק המעצרים קובע לא מעט איזונים ובלמים המוטלים על בית המשפט בעת הכרעה בבקשה למעצר עד לתום ההליכים. עם זאת, חשוב לזכור שככל שהוגשה נגדכם בקשה למעצר עד לתום ההליכים, חשוב מאוד להיות מיוצג ע"י עורך דין פלילי.
