סגירת תיק בפרקליטות
עו"ד דין פלילי שאול דבח יפרט עבורנו את הדרך בה ניתן להביא לסגירת תיק חקירה שהועבר לשם בחינה בפרקליטות.
משהחליט הקצין החקירות הממונה על חקירת החשוד כי החומר שנאסף על ידי חוקריו ביחידה החוקרת – משטרת ישראל, ראוי לשם גיבוש כתב אישום ולא ניתן לסגור את התיק במשטרה מהעילות שפורטו במאמר הקודם, התיק יועבר לתביעה המשטרתית או לפרקליטות עם המלצה להגשת כתב אישום.
מרגע זה החשוד, הופך להיות נאשם והתנהלותו היא מול מחלקת התביעות או הפרקליטות המחוזית.
מחלקת התביעות המשטרתית והפרקליטות הפלילית, אמונות על אותה מלאכה ושתיהן מייצגות את המדינה בהליך הפלילי.
הפרקליטות מטפלת בכתבי אישום שבדרך כלל מוגשים לבית המשפט המחוזי וזאת בשל חומרת העבירות המיוחסות לנאשם ואילו התביעה המשטרתית מטפלת בדרך כלל בתיקים פליליים המתנהלים בפני בתי משפט השלום.
לציין כי לעיתים בבית משפט השלום בו מופיע בדרך כלל תובע משטרתי, ייתכן ויופיע מטעם המדינה פרקליט וזאת במקרים בהם רואים בחומרה את העבירה אך לא ברמה שמעבירה את הדיון לבית המשפט המחוזי.
גם כשחומר החקירה מועבר לפרקליטות או ליחידת התביעות לא נסתם הגולל על הסיכוי לעצור את ההליך הפלילי מבלי שיוגש כתב אישום בסופו של יום.
כאן ההתנהלות הינה בין יחידת התביעות של משטרת ישראל או של הפרקליטות הממונה היא זהה להתנהלות מול קצין החקירות הממונה.
כשסבר הפרקליט הממונה כי לאור החומר החקירתי (חומר הראיות) שיש בידיו, יש עילה להגיש כתב אישום שבו סיכויי ההרשעה גבוהים, משוגרת, על פי חוק, הודעה לחשוד/ נאשם בפוטנציה, כי תוך 30 ימים ממועד קבלת ההודעה, יוגש נגדו כתב אישום.
ניתן לעתור בבקשה בכתב ולשטוח את הסיבות שלדעת הסניגור יש להימנע מהגשת כתב אישום ואף ניתן לקיים שימוע בעל פה מול פרקליט המחוז.
השתכנע הפרקליט הממונה, התיק ייסגר ולא יוגש כתב אישום.
לעיתים אי הגשת כתב האישום תהא בכפוף לתנאים ו/או התחייבויות שיקבל על עצמו החשוד.
גם ובמידה והפרקליט הממונה סבר שיש להגיש כתב אישום וכתב אישום הוגש בפועל לבית המשפט המוסמך. עודנה סלולה הדרך לביטולו הן באמצעות חזרה של הפרקליט או התובע מכתב האישום לפני השלב הראשוני בבית המשפט, ההקראה ואז מדובר בביטול כתב אישום או לאחר ההקראה ואזי המדובר בזיכוי לכל דבר.
