סגירת תיק חקירה במשטרה
במאמר זה עו"ד שאול דבח יפרט עבורנו על האפשרות לסגור תיק חקירה במשטרה? אילו עילות לסגירת תיק קיימות? וכיצד ניתן לסגור תיק שנפתח כנגדך.
סגירת תיק במשטרה:
ראשית דברים, חשוב להדגיש כי תיק חקירה ניתן לסגור בשלב החקירתי, בין אם מול משטרת ישראל ומשרדי החקירות ובין אם מול כל גוף אחר המוסמך לחקור על פי החוק. במידה ולא התקבלה הבקשה לסגירת התיק בשלב שתואר לעיל, ניתן כמובן לפעול בהמשך הדרך מול מחלקת התביעות או הפרקליטות לשם גדיעת ההליך הפלילי מבלי להגיש כתב אישום.
השלב הראשון סגירת תיק החקירה מול גורם החקירה המוסמך - סגירת תיק במשטרה : במהלך החקירה, נחקר החשוד, גובים עדותם של עדים שיש בכוחם לטעמו של הגוף החוקר לחזק את הראיות נגד החשוד ובמקביל מתבצע הליך של איסוף ראיות וממצאים שיאפשרו הגשת כתב אישום.
לאחר כל הפעולות הללו מונח כל החומר שנאסף על שולחנו של קצין החקירות והוא הסמכות שמחליטה בסופו של יום האם להעביר את התיק לגורם המוסמך להגיש כתב אישום או להיעתר לבקשת הסניגור הפלילי ולסגור את תיק החקירה ובעצם לסיים את ההליך הפלילי.
בסמכותו של קצין החקירה זה להורות כי תיק החקירה ייגנז ותוכנו לא יועבר לפרקליטות להמשך טיפול וכך כאמור לעיל הלכה למעשה מסתיים ההליך הפלילי והחשוד לא ימצא עצמו עומד כנאשם בבית משפט בהליך פלילי.
בפרק הזמן שבין איסוף החומר החקירתי וגיבוש דעתו של קצין המשטרה בדבר המשך הטיפול או אי הטיפול בתיק החקירה, אנו יכולים, ועושים זאת רבות, כאשר בין היתר פונים אל קצין המשטרה בבקשה כי יורה על סגירת תיק החקירה וזאת על פי סמכותו בחוק ומהעילות המופיעות בחוק :
א. העדר אשמה.
ב. העדר ראיות.
ג. נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין.
היעדר אשמה -
כמובן שהעילה הזו הינה העילה לה כולם חפצים והיא בעצם מעין "זיכוי" והמשמעות שהמעשה בגינו נפתחה חקירה משטרתית, לא מהווה עבירה פלילית ולאחר שנתקבלה החלטה שכזאת על ידי קצין החקירות הממונה, נמחקת העבירה מהרשומות בתוך פרק זמן של 24 שעות.
יחד עם זאת יש לציין כי ואם כבר הצלחנו לשכנע את קצין החקירות להורות על סגירת תיק החקירה, בדרך כלל העילות השכיחות הן העילות היעדר ראיות ונסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה.
העדר ראיות –
במצב הדברים הנתון, לדעת המשטרה החשוד בעבירה, אכן עבר עבירה פלילית, אך היחידה החוקרת לא הצליחה לאסוף ראיות נגד החשוד ו/או סבורה כי הראיות שנאספו כנגד החשוד, הן הודות לחקירת עדים, הן הודות לממצאים בשטח והן הודות לאמירות שאמר החשוד בחקירתו, אין בהן די בכדי לבסס כנגדו הרשעה מעל לכל ספק סביר בבית המשפט וכיוון שכך אין טעם של ממש בהמשך ניהול התיק.
נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין –
יודגש כי בעבר סעיף זה נקרא "חוסר עניין לציבור". בשל מחאה של נפגעי עבירה, שחשו כי עניינם כן ראוי לעניין את הציבור וחשו כי נוסח עילת הסגירה מהווה בעבורם פגיעה ולו לכאורית, שונה נוסחו של הסעיף לנוסח העדכני. סגירת תיק המשטרה בעילה הזאת משמעותה היא בעצם כי החשוד אכן עבר גם עבר עבירה פלילית ולאחר מיצוי החקירה יש ראיות מספיקות שיהא בהן די לבסס כנגדו הרשעה פלילית, אך, וכאן נכנס שיקול דעתו של הקצין הממונה, אך העבירה בה נחשד החשוד, היא במדרג הנמוך של הקודקס הפלילי וכפוף לשילוב נסיבות, כגון עברו הפלילי של החשוד – במידה ואין לו עבר פלילי או יש עבר מינורי וישן ו/או כגון מידת הפגיעה לאור העבירה – פגיעה מינורית בנפגע העבירה ו/או בשלטון החוק – משמתקיימים תנאים אלו ביחד או לחוד, נסללת הדרך לסיום ההליך הפלילי מבלי למצות את ההליכים כנגד החשוד וניתן למחול לחשוד ולסגור את תיק החקירה נגדו מבלי למצות עימו את הדין.
ניסיון העבר מוכיח כי לחשוד שמקבלת בעניינו החלטה שלא להגיש כנגדו כתב אישום, לא תמיד חשובה הסיבה. חשובה התוצאה – סגירת תיק במשטרה !!!
גם במקרה זה חשבו מאד להיוועץ בעורך דין פלילי שבקי ברזי עולם החקירה ומכיר את הדרך הנכונה לפנות בבקשה לקצין המשטרה, כיצד להציג את הדברים ואולי החשוב מכל, מה לטעון ומה לא לטעון בעבור החשוד.
החשיבות הינה ראשונה במעלה וזאת לאור העובדה שאנו נמצאים עוד בשלב די ראשוני של ההליך הפלילי, שלב החקירה במשטרה, והסיכוי הממשי שיש לנו לפעול בעבור החשוד לסיים את ההליך מבלי לעמוד לדין בפני שופט בבית המשפט.
במידה וקצין המשטרה בחר שלא להיעתר לבקשה והחליט להעביר את תיק החקירה לפרקליטות או למחלקת התביעות במשטרה, מסתיימת בעצם ההתנהלות של הסניגור עם המשטרה ונפתחת החזית מול הפרקליטות או מחלקת תביעות במשטרה.
