זכות ההיוועצות בעורך דין לפני חקירה
כל אדם סביר מן היישוב שנעצר או עוכב לחקירה, יהיה שרוי בהכרח במצב נפשי קשה, שכן הוא לא מורגל להיחקר ע"י שוטרים, ובכלל זה הוא לא בהכרח מכיר את המותר והאסור בחקירה פלילית. לכן, סיטואציות כאלו הן כר פורה לאמירות מסבכות או הודאות שווא בביצוע עבירות פליליות. כדי להימנע מכך, קיימת זכות יסוד במשפט הישראלי, והיא הזכות להיוועץ בעורך דין.
מהי זכות ההיוועצות בעורך דין?
זכות ההיוועצות בעורך דין היא כאמור זכות יסוד, הזכות הזו מקנה לכל חשוד בעבירה פלילית לפני חקירה, לקבל ייעוץ משפטי, בין אם במפגש פיזי עם עורך הדין בתחנת המשטרה, ובין אם במקרים מסוימים אף באמצעות הטלפון. הזכות להיוועץ בעורך דין, היא זכות יסוד והיא נגזרת גם מזכותו של כל חשוד לכבוד, וזכותו של כל אדם להליך פלילי הוגן.
הזכות להיפגש עם עורך דין לפני חקירה מנויה גם בהוראות של פסקי הדין של בית המשפט העליון, אך היא קבועה גם בחוק, בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"). הסעיף קובע כי לכל עצור זכות להיפגש עם עורך דין. כמו כן, החוק קובע כי אם עצור ביקש להיפגש עם עורך דין, על המשטרה או כל גוף חוקר לאפשר לו ייעוץ משפטי לאלתר.
החוק גם קובע שאם עורך דין שמונה לייצג עצור מבקש להיפגש עמו, על המשטרה (או כל גוף חוקר) לאפשר זאת. בנוסף, מפגש של עורך דין עם לקוחו העצור, חייבת להיעשות בפרטיות וביחידות באופן שלא ייחשף תוכן השיחה בין השניים, שכן כל מה שמספר העצור לעורך דינו חסוי בפני חוקרי המשטרה ואף בפני בית המשפט.
מדוע קיימת זכות להיוועץ בעורך דין?
כפי שהוסבר בפתיח, אדם שנעצר יכול להימצא בסערת רגשות, לחשוש, ולהיבהל. אנשים לא תמיד יודעים מה מותר לחוקר המשטרה לעשות, ובכלל אנשים לא תמיד יודעים כיצד נכון וראוי להתנהג בחקירה. לרוב, אנשים גם בתמימות חושבים שהחוקר הוא "חבר או ידיד" אך לא כך הם פני הדברים. כל דבר שעצור או מעוכב מוסר לחוקר המשטרה או לכל שוטר, נרשם ומתועד לרוב. כמו כן, הקושי הנפשי שבו עצור עשוי להימצא, יכול בנקל להשפיע על האמירות שתיאמרנה בחקירה. אמירות כאלו יכולות גם להיות הודאות שווא לעיתים. לכן, המחוקק יצא מנקודת הנחה שכדי להימנע מכך, יש לאפשר לכל עצור לקבל ייעוץ משפטי על מנת לאזן בין כוחה של המדינה (במיוחד בשלב החקירה) לבין כוחו של החשוד\עצור.
האם אפשר להגביל את הזכות להיפגש עם עורך דין?
התשובה היא בחיוב. החוק מאפשר לעיתים להגביל את זכותו של עצור להיפגש עם עורך דין. זאת במקרים שבהם יש צורך מיידי להשלים חקירה, או לבצע פעולות חקירה שיכולות להיפגע או להשתבש אם עצור ייפגש עם עורך דין. כמו כן, כדי להגביל את הזכות להיפגש עם עורך דין, על קצין המשטרה להודיע על כך בכתב, ויכול לעשות זאת רק קצין בדרגת רב פקד ומעלה. עם זאת, זכותו של קצין המשטרה מוגבלת רק ל- 24 שעות. כמו כן, לקצין משטרה זכות להגביל את זכותו של העצור לפגוש עו"ד, למשך 48 שעות במקרים בהם הפגישה יכולה להביא לפגיעה באדם אחר, או לשם שמירה על חיי אדם אחר או כדי לסכל ביצוע פשע.
עד כאן, אמורים הדברים לגבי עבירות רגילות. סמכות המשטרה שונה כאשר מדובר בעבירות ביטחוניות (עבירות טרור, ריגול ועוד). אז יכול קצין משטרה מסיבות מגוונות (כגון חשש לשיבוש חקירה או הליכי משפט או פגיעה בביטחון המדינה) לעכב את המפגש עם עורך הדין בעשרה ימים. מעבר לכך, רק בית המשפט באישור היועץ המשפטי לממשלה, יכולים להאריך את מניעת המפגש לתקופה של עוד 11 ימים בלבד. על החלטות אלו, אפשר להגיש ערר לערכאה גבוהה יותר. יוער כי הסמכות המנויה למשטרה, קיימת גם לשירות הביטחון הכללי כאשר מדובר בעבירות ביטחון.
אם פוגעים בזכות הייעוץ בעורך דין?
פסיקת בית המשפט העליון במשך השנים קבעה כי מניעת מפגש עם עורך דין פוגעת אנושות בזכות החשוד להליך הוגן כפי שתואר לעיל. הפרשה המנחה בנושא היא ע"פ 98\51521 יששכרוב נ' התובע הצבאי. אותה פרשה עסקה בחייל שנמנעה ממנו הזכות להיפגש עם עורך דין, ובשל מניעה זו, הוא הודה בעבירה של אחזקת סם לשימוש עצמי. בית המשפט העליון קבע כי יש לזכות את יששכרוב בשל העובדה שנפגעה זכותו להיפגש עם עורך דין, למעשה נקבע כי ההודאה שמסר הייתה הודאה שנמסרה שלא מרצון חופשי, ולכן יש לפסול את הראיה שהיא ההודאה שלו בעבירה.
עם השנים, התפתחה הפסיקה עוד בנושא, וכיום מדובר בזכות המיושמת דרך קבע הן במסגרת חקירה משטרית והן במסגרת חקירה במשטרה הצבאית. כאשר נמנעת מחשוד הזכות, ייתכן והודאתו תיפסל רק משום שנמנעה ממנו הזכות להיפגש עם עורך דין.
