מה צריך לדעת לקראת דיון בוועדת שיחרורים
בחברה דמוקרטית אדם שביצע עבירה פלילית נשלח למאסר מאחורי סורג ובריח. מאסר, הוא עונש שהחברה רואה בתור העונש החמור ביותר שאפשר להטיל על מי שחטא, ולמעשה ביצע מעשה שהחברה רואה אותו כחמור. אך בכל חברה דמוקרטית ישנם כללים משפטיים שנועדו לשמור מצד אחד על זכויות האדם והאזרח, אך מנגד, גם לשמור על זכויות האסיר, למרות חטאיו. בין הזכויות הללו, קיימת לאסיר זכות לבקש להשתחרר מוקדם ממאסר, במקרים שבהם התנהגותו הייתה טובה או בשל מצב בריאותי או ממגוון סיבות. לשם כך, עליו לשכנע את ועדה מיוחדת, הנקראת "וועדת שחרורים". לכן, נשאלת השאלה מה כדאי לדעת לקראת דיון בוועדת שחרורים. על כך, במאמר הבא.
מהי וועדת שחרורים?
חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"ה- 2001 (להלן: "החוק") קובע כי אסיר שריצה חלק מתקופת מאסרו יהיה רשאי להתייצב בפני וועדת שחרורים, אשר היא תחליט האם לשחררו ממאסר. וועדת שחרורים היא למעשה וועדה שמורכבת משופט העומד בראשה, שני נציגים (לרוב פסיכיאטר או עובד סוציאלי או קרימינולוג) שמתמנים ע"י שר המשפטים, וכן קצין מטעם שירות בתי הסוהר. מי שמתמנה להיות חבר בוועדת שחרורים מתמנה למשך שנתיים.
החוק קובע כי אסיר שנכלא לתקופה ארוכה מחצי שנה, יהיה רשאי לפנות לוועדת השחרורים, לאחר שריצה שני שלישים ממאסרו (כלומר 4 חודשים) ולבקש לשחררו. שחרור כזה הוא שחרור הנקרא בעגה המוכרת "קיצור שליש". אסיר שנכלא לתקופה ארוכה המוגדרת בחוק לתקופה שהיא למעלה מ- 25 שנים, יוכל גם הוא לפנות לוועדת השחרורים אפילו אם טרם ריצה שני שליש ממאסרו. בשני המקרים, קובע החוק כי הוועדה לא תשחרר אסיר אם היא סבורה כי הוא עלול לסכן את הציבור.
כמו כן, יודגש כי ישנן שתי וועדות שחרורים. האחת היא וועדת שחרורים, השניה היא וועדת שחרורים "מיוחדת". הוועדה המיוחדת מתכנסת במקרים שמדובר בשחרור של אסיר ששוהה במאסר מעל 25 שנים כאמור, או אסיר ששפוט למאסר עולם. וועדה מיוחדת מורכבת משני שופטים שהאחד מהם הוא שופט בבית המשפט המחוזי, וגם יתווסף להרכב עורך דין מפרקליטות המדינה (מחלקת החנינות). שאר הדיונים, נערכים בפני וועדת שחרורים רגילה.
הדיונים במסגרת וועדת השחרורים מתנהלים בין כותלי הכלא, וכאשר וועדת השחרורים פוסקת שאין לשחרר אסיר. לאסיר יש זכות להגיש לערער על ההחלטה באמצעות הגשת עתירה מנהלית. עתירה כגון זו נשמעת בפני בית המשפט המחוזי.
לוועדת השחרורים סמכות להורות על שחרור של אסיר, אך שחרור יהיה תמיד שחרור על תנאי. אסיר ששוחרר לפני תום מאסרו (כלומר שוחרר לאחר "ניכוי שליש") הוא אסיר "ברישיון". אסיר שהפר את התנאי וביצע למשל עבירות פליליות, יבוטל שחרורו והוא עשוי לחזור לרצות את יתרת מאסרו מאחורי סורג ובריח.
מה על וועדת השחרורים לשקול במסגרת שיקולי השחרור ממאסר?
דווקא לאחרונה עולה לדיון תפקידה של וועדת השחרורים, בהקשר למאסרו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב. ניתן להרחיב רבות על מסכת השיקולים שעל וועדת השחרורים לשקול במסגרת דיוניה, אך מאמר זה נועד להציג מידע כללי.
אך יוער שוועדת השחרורים יכולה לשקול שיקולים רחבים מאוד במסגרת שיקוליה. ראשית, וועדת השחרורים יכולה גם להורות על שחרור של אסיר על תנאי מטעמים רפואיים, כמו לדוגמא: כאשר אסיר עתיד לעבור שורה של טיפולים מצילי חיים, או כאשר אסיר מחובר למכשיר הנשמה, או כאשר אסיר סובל מדמנציה (אלצהיימר).
שנית, בין השיקולים שעל וועדת השחרורים לשקול הם: הסכנה הנשקפת מהאסיר לציבור, בין היתר יש ליטול בחשבון את נסיבות העבירה שבוצעה, התנהגותו של האסיר בין כותלי הכלא (האם ביצע עבירות בחופשות אליהן יצא ועוד), החלטות קודמות שניתנו ע"י וועדת שחרורים בעניינו של האסיר, שיקומו של האסיר בכלא, נסיבות חייו האישיות של האסיר. בין היתר, תבחן הוועדה את חוות הדעת שניתנו בעניינו של האסיר (חוות דעת שמתייחסות לסיכויי שיקומו והצלחתו מחוץ לכלא ועוד). החוק גם מקנה לוועדה סמכות לשקול שיקולים רחבים יותר, שלא בהכרח מופיעים בחוק.
שיקולים אלו, הם התשובה לשאלה האם על האסיר להודות בעבירה שביצע ולקחת אחריות (כך לדוגמא בהקשר לנשיא קצב). אומנם, החוק לא קובע כי יהיה זה שיקול פורמאלי, אך בוודאי שמדובר בשיקול שהוועדה יכולה להתייחס אליו במסגרת שיקוליה הרחבים. בנוסף, החוק מחייב את וועדת השחרורים גם לשקול שיקולים הנוגעים לקורבן העבירה, וכן החוק מחייב את הוועדה לתת לקורבן זכות טיעון (בכתב או בעל פה לעיתים).
האם כדאי להיות מיוצג ע"י עורך דין בפני וועדת השחרורים?
התשובה היא בחיוב. דיון בוועדת שחרורים מצריך ידע וניסיון רב. יש לדעת כיצד לפנות לוועדה, כיצד לשכנע את הוועדה בצדקתו של האסיר. לשם כך, אפשר ורצוי מאוד להיות מיוצג ע"י עורך דין פלילי מיומן במסגרת הדיון בוועדה.
