החזקת סכין למטרה לא כשרה
בסעיף 184 לחוק העונשין, סכין מוגדרת ככלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך.
סעיף 186 לחוק קובע כי מי שמחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו - מאסר חמש שנים.
הסיפא של הסעיף קובעת "טענת הגנה" כי הנאשם החזיק בסכין למטרה כשרה שהוכחתה - במפורש - על הנאשם. קרי, מידת ההוכחה הנדרשת לגבי החזקת סכין ל"מטרה כשרה", מוטלת על ההגנה שעליה להוכיח כי הסכין לא שימשה את הנאשם לביצוע עבירה אחרת, ועליו להוכיח טענה זו במידה של עמידה במאזן ההסתברויות.
הרציונל להפיכת החזקת סכין לעבירה פלילית ולהטלת נטל הוכחת המטרה הכשרה על הנאשם, הוא מידת הסיכון שבה, כפי שנקבע בע"פ 9175/96 יונתן אליאל נ' מדינת ישראל.
בתי המשפט, בהם בית המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגיפה שפשתה בקרבנו והיא מגפת תת - תרבות הסכין "צעירים נושאים עימהם סכינים למיניהן, משל המדובר היה בפריט לבוש הכרחי כממחטה או כדבר אחר שאדם נושא בכיסו כמפתח או כמכשיר טלפון נייד. וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה".
לאור חומרת העבירה ונפיצותה גובר האינטרס הציבורי והצורך בהרתעה ובענישה מרתיעה.
קרא עוד בנושא במאמר עבירת החזקת סכין
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות אלימות