התיישנות עבירה צבאית
שיקולים העומדים בבסיס ההתיישנות בפלילים חלים אף בבית דין צבאי. יתרה מכך, תקופת ההתיישנות בעבירות צבאיות הינה קצרה, מגמה המתיישבת עם הניהול היעיל והסיום המהיר של ההליכים הצבאיים אשר מאפיינים את בית הדין הצבאי.
על פי סעיף 170 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, ככלל, לא יובא חייל לדין משמעתי אם עברו שלוש שנים מיום ביצוע העבירה בגינה מועמד החייל לדין. עם זאת, על פי סעיף 41 לחוק, עבירה צבאית מסוג בגידה תתיישן אם עבר מיום ביצועה חמש עשרה שנה, ועבירת עריקה תתיישן אם עבר מיום ביצועה עשר שנים. כל עבירה אחרת, כאמור, תתיישן אם עבר מיום ביצועה שלוש שנים.
בנוסף, קובע החוק כי תקופה שבה שהה הנאשם בשבי האויב, ונפילתו בשבי באה עקב עבירה שעבר, וכן תקופה שבה נעדר הנאשם מן השירות שלא ברשות, לא יבואו במניין הזמנים האמורים. קרי, תקופת ההתיישנות תחל להיספר מהרגע שהאדם שוחרר מן השבי, או לחילופין, מהרגע ששב הנאשם לשירות.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה במשפט צבאי