טענות מקדמיות בהליך הפלילי
תחילתו של המשפט הפלילי, היא ביום הקראת כתב האישום ע"י בית המשפט, לנאשם. זהו בדיוק השלב שבו יכול הנאשם לטעון טענות "מקדמיות", דהיינו טענות שחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב], התשמ"א- 1982 קובע, כי יש לטעון אותן בתחילת המשפט ( למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן!! )
ככל שבית המשפט קיבל טענה מקדמית, הוא יכול או למחוק את כתב האישום, או להחליט בנוגע לפעולות שתינקטנה מעתה, לאורה של הטענה המקדמית. לדוגמא: בין הטענות המקדמיות שאפשר לטעון בתחילת המשפט, היא שלבית המשפט אין סמכות "מקומית" לדון בתיק הפלילי. במקרה כזה, הרי שבית המשפט יוכל להורות על העברת הדיון לבית המשפט שהסמכות המקומית נתונה לו.
הטענות המקדמיות שקיימות במשפט הפלילי, קבועות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי כאמור, וביניהן: חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית, פגם או פסול בכתב האישום, העובדות המתוארות בכתב האישום אין מהות עבירה, חסינות, התיישנות, חנינה, משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נשוא כתב האישום, בית משפט אחר "זיכה" את הנאשם בגין אותה עבירה, חסינות, חנינה, הגנה מן הצדק.
סעיף 150 לחסד"פ קובע כי אם נטענה טענה מקדמית, לתובע יש זכות להשיב עליה. ואולם, בית המשפט יכול לדחות את הטענה גם בלי לשמוע את תגובת התובע.
החוק קובע גם כי אפילו אם נאשם לא טען טענה מקדמית בפתח המשפט, הוא עדיין יוכל לעשות כן, למעט בשני מקרים: טענה של חוסר סמכות מקומית או טענה של פגם או פסול בכתב האישום. אלו טענות שאם לא נטענו בפתח המשפט, הנאשם יוכל להעלותן בהמשך רק ברשות בית המשפט. יוער גם כי בית המשפט יכול להכריע בטענה מקדמית באופן מיידי, אך הוא רשאי גם להכריע בה במסגרת הכרעת הדין, כלומר- בסיום ההליך.
למאמר מורחב הסוקר את הטענות המקדמיות בהליך הפלילי לחצו כאן!!!
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי