מחדלי חקירה
הליכי המשפט הפלילי נפתחים בדרך כלל בתלונה המוגשת לרשויות המשטרה שאותה עליהן לחקור. התלונה המוגשת במשרדי יחידת החקירות או הנולדת מתוך אירוע פלילי מסוים שאליו מגיע איש משטרה, אמורה להיחקר על כל נסיבותיה ובמסגרת זו נחקר גם החשוד בביצוע העבירה הפלילית ועליו למסור את גרסתו.
המחוקק הטיל על המשטרה את התפקיד לנהל חקירות פליליות במספר חיקוקים עיקריים. בצד הטלת התפקיד על המשטרה לחקור בפלילים, העניק המחוקק לאנשי המשטרה סמכויות לחקור. בנוסף, דאג המחוקק לצייד את המשטרה ואנשיה בכלים שונים אשר יסייעו בידה לקיים את החקירה המשטרתית.
מחדל חקירה פירושו כי עקב רשלנותן של רשויות החקירה אבדה ראיה בעלת פוטנציאל מזכה או הוחמצה הזדמנות למצות קו חקירה אשר היה עשוי להועיל להגנת הנאשם. הטענה לקיומם של מחדלי חקירה אינה מבקשת לבחון אם ניתן היה לנהל את החקירה בדרך טובה או יעילה יותר, אלא אם קופחו זכויותיו של החשוד, אם בחקירתו לא נשמרו הכללים וההנחיות שגובשו על מנת לאפשר לו להתגונן כראוי ולאפשר לבית המשפט לבצע מלאכתו בגילוי האמת.
מחדלי חקירה מהותיים עומדים לשיקול בבחינת זיכוי הנאשם מהמיוחס לו בכתב האישום. בפסקי דין רבים נראה כי בתי המשפט לא חוסכים ביקורת מהיחידה החוקרת במקרים בהם נמנעה מלבצע פעולות חקירה מהותיות, במיוחד במקרים בהם בנקל היה ניתן לבצע הפעולה האמורה או לחילופין בכתבי אישום שבהם אין המדובר בעבירה קלה, אלא אם בעבירה שהמחוקק קבע לצידה עונש מאסר בפועל למשך שנים ארוכות, והבדיקה האמורה הייתה נדרשת.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי