קבילות הודאה בהליך פלילי
כיום קיימים שני מסלולים לבחינת קבילותן של הודאות- המסלול החקיקתי, המבוסס על הוראת סעיף 12 לפקודת הראיות והמסלול הפסיקתי המבוסס על הלכת יששכרוב.
המסלול החקיקתי
סעיף 12 לפקודת הראיות קובע כך: "עדות על הודיית הנאשם כי עבר עבירה, תהא קבילה רק אם הביא התובע עדות בדבר הנסיבות שבהן ניתנה ההודיה ובית המשפט ראה שההודיה הייתה חופשית ומרצון..". כלומר, מבחינה מהותית המבחן לקבילותה של הודיה מתמצה במילים "חופשית ומרצון", אשר מבטאות את יכולתו של הנאשם לבחור בין מסירת הודיה או להימנע ממסירותה.
הפסיקה קבעה כי דרישה זו מתקיימת מקום בו ההודאה נמסרה מבלי שהופעלו על הנאשם אמצעי לחץ שהיה בהם כדי לשלול ממנו את יכולתו לבחור בין למסור את ההודעה או לא.
בספרו של י.קדמי על הראיות (חלק ראשון, 2009, עמוד 60) נמנים מספר גורמי פסילה קלאסיים ששימוש בהם מונעת בחירה חופשית של הנאשם למסור הודאה: שיטת תחקור בלתי הוגנת ובכלל זה משך החקירה, שעת החקירה ותחקור דורסני, יצירת לחץ נפשי בלתי הוגן על הנחקר, תחבולה בלתי הוגנת, הפעלת אלימת ואיומים על הנחקר, פיתוי והשאה.
יודגש, לא כל הפעלת אמצעי פסול יביא בהכרח לפסילת ההודאה. על בית המשפט לבחון האם אותו אמצעי פסול גרם לעיוות דין או פגיעה במידת הצדק.
עם התפתחות הפסיקה, בית המשפט העליון עמד על שתי תכליות העומדות בבסיס סעיף 12 לפקודת הראיות. האחת, על אמינות ההודאה והשנייה המדגישה את הגינותו של ההליך הפלילי והגנה על זכויות של הנחקר בחקירה פלילית.
בהלכת יששכרוב נקבע כי מרכז הכובד הפרשני הינו לתכלית השנייה ומן הראוי לחזק כיום את מעמדה של התכלית בדבר ההגנה על זכויותיו של הנחקר, כך שהיא תהווה טעם מרכזי העומד בפני עצמו לשם פסילת קבילותה של הודאה לפי סעיף 12 לפקודת הראיות.
המסלול הפסיקתי
בהלכת יששכרוב נקבע מסלול נוסף הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט אשר יופעל כשבית המשפט מגיע למסקנה שההודאה נגבתה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך פלילי הוגן בניגוד לפסקת ההגבלה.
בבחינת הפעלת שיקול הדעת המשפטי יש לבחון את אופייה וחומרתה של אי החוקיות, מידת ההשפעה של אמצעי החקירה על הראיה שהושגה ובחינת הנזק אל מול התועלת החברתיים הכרוכים בפסילת הראיה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי