קלון בהליך הפלילי
המונח "קלון" אינו מוגדר בהכרעת דין. המדובר במונח הלקוח מעולם המוסר ולא מעולם המשפט. המשמעות של עבירת קלון הינה עבירה אשר דבק, במי שביצע אותה, פגם מוסרי חמור. ביצוע של עבירת קלון יכול להיות בעל משמעויות מרחיקות לכת במקרים מסומים, למשל – העובר עבירה שיש עימה קלון לא יוכל לאייש משרות מסוימות כגון שופט, עורך דין, רואה חשבון, שר בממשלה, חבר בוועד של עמותה וכד'.
קלון יכול להיקבע על פי הסדר חקיקתי המאפשר פנייה לבית המשפט שידון ויכריע בשאלת הקלון. כמו כן, שאלת הקלון יכולה להידון במסגרת הכרעת דין של בית המשפט או על פי קביעה של מי שהוסמך לכך, כמו היועמ"ש לממשלה.
בכל מקרה "קלון" הוא לא מונח המוטבע באופן אוטומטי בעבירות מסוימות. לעניין זה, יפים דבריו של כבוד השופט אהרון ברק: "הדיבור "עבירה שיש עמה קלון" הוא דיבור עמום, שכן המילה "קלון" יוצרת חוסר ודאות באשר לתחולתה על פרטים. פשיטא, שלא כל "עבירה" יש בה קלון; יש עבירות שאין בהן קלון. נקודת החיתוך בין העבירות השונות נעשית על-פי אמת מידה שהיא במהותה מוסרית. על-כן נראה לי, כי מרכז הכובד של ההכרעה אינו טמון ביסודות הפורמליים של העבירה אלא בנסיבות בהן נעברה העבירה. נסיבות אלה הן המצביעות על אותה חומרה מוסרית, אשר הדיבור "קלון" מגבש אותה.
כלומר, קלון ייקבע עפ"י אמות המוסר, הן של השופט והן של הנאשם, הן של העבירה והן של נסיבות ביצועה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי