שחרור בתנאים מגבילים על ידי קצין ממונה
לאחר הגעת החשוד לתחנת המשטרה וחקירתו באזהרה. על הקצין הממונה להחליט כיצד להמשיך לטפל בחשוד.
חוק המעצרים מקנה לקצין הממונה שתי אפשרויות:
- לעצור את החשוד ל-24 שעות ללא צו מעצר אשר בתומם יש להביא את החשוד בפני בית המשפט. בית המשפט יחליט האם יש צורך בהארכת מעצר או האם יש לשחרר את החשוד בתנאים מגבילים.
- שחרור החשוד בערבות בתנאי שהחשוד יתייצב לחקירה או למשפט בכל עת שיתבקש לכך וימנע משיבוש הליכי החקירה והמשפט.
נוסף על הערובה, חוק המעצרים מפרט את התנאים המגבילים אשר קצין ממונה רשאי להטיל על חשוד לצורך הבטחת התייצבותו:
- חובת הודעה על כל שינוי במען המגורים ובמקום העבודה.
- איסור יציאה מן הארץ והפקדת הדרכון, לתקופה שלא תעלה על 3 חודשים.
- איסור כניסה לאזור, לישוב או למקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
- איסור לקיים קשר או להיפגש עם מי שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים.
- חובת מגורים או הימצאות באזור, בישוב או במקום בארץ, שיקבע, לתקופה שלא תעלה על 15 ימים.
- חובה להתייצב בתחנת המשטרה במועדים שיקבע.
- איסור יציאה ממקום המגורים במשך כל שעות היממה או חלק ממנה, לתקופה שלא תעלה על 5 ימים.
- הפקדת כלי הנשק שברשותו בתחנת המשטרה – לעניין חשוד בעבירת אלימות.
יש לציין כי שחרור בתנאים מגבילים על ידי קצין ממונה יהיה בתנאי שהחשוד הסכים לכך. זאת להבדיל משחרור בתנאים על ידי בית המשפט, שאינו זקוק להסכמת החשוד כדי להטיל תנאי ואינו מוגבל בהקצבת זמן לכל תנאי. לכן, ככל שהחשוד סרב לתנאים של הקצין הממונה, הם יקבעו על ידי בית המשפט.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
