שימוע ויידוע
ההליך הפלילי לרוב מורכב משני שלבים. השלב הראשון הוא שלב החקירה הפלילית, והשלב השני הוא בדרך כלל שלב המשפט. אך בין לבין, דהיינו בין השלב שבו המשטרה מעבירה את ממצאי החקירה לפרקליטות או לתביעה המשטרתית, לבין השלב שבו התביעה מחליטה האם להגיש כתב אישום, קיים שלב ביניים. זהו השלב שבו מי שעתיד להיות נאשם בהליך הפלילי, זכאי להליך הנקרא "שימוע". כלומר, הוא זכאי לכך שהגוף התובע יידע אותו על הכוונה להגיש כתב אישום, בפרק זמן של 30 ימים, כאשר בפרק הזמן הזה, זכאי הנאשם לעתיד, לפנות לתביעה בכתב או אפילו לבקש לערוך פגישה עם התובע הממונה, בכוונה לשכנע אותו שלא להגיש כתב אישום.
זכות זו, נקראת כאמור זכות השימוע, והיא מנויה בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, [נוסח משולב[, התשמ"א- 1982. יוער שלא כל אדם זכאי "לשימוע", אלא רק אדם שעתיד להיות מואשם בעבירת פשע (קרי: עבירה שעונשה גבוה מ- 3 שנים). נעיר גם כי אי עריכת שימוע במקרים שיש לעשות כן, עשויה להביא לביטול כתב אישום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי