מאמר זוטי דברים
זוטי דברים היא טענת הגנה הקיימת הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי, במאמר זה נתייחס להגנה זו בהקשר הפלילי. טענה זו אינה נחשבת לטענה מקדמית אם כי אין מניעה לטעון טענה זו גם במהלך השלב המקדמי של הקראת כתב האישום. הגנה זו קובעת כי אף על פי התקיימותם של כל יסודות העבירה ו כי הנאשם אכן עבר על החוק, יש מקום לפטור אותו מן הכתם של הרשעה במשפט הפלילי מאחר ומדובר במעשה קל ערך.
בסעיף יז34 לחוק העונשין נקבע כי:
אדם לא יישא באחריות פלילית למעשה, אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה הוא קל ערך.
כלומר יש להתחשב בארבעה יסודות: טיב המעשה, נסיבות המעשה, תוצאות המעשה והאינטרס הציבורי בכדי לבחון האם מעשה מסוים חוסה תחת ההגנה והוא מוגדר כמעשה קל ערך.
דוגמא נפוצה לכך היא נטילה לצמיתות של מסטיק עי לידי פלוני מהמכולת השכונתית של אלמוני. במקרה הנ"ל כל היסודות של עבירת הגניבה מתקיימים הן במישור העובדתי והן במישור הנפשי, אם כי לאור שוויה הנמוך משמעותית של הסחורה אשר נגנבה סביר להניח כי הגנה של זוטי דברים שתעלה במקרה זה תתקבל, שכן לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו, תוצאותיו והאינטרס הציבורי המעשה הוא קל ערך.
בפס"ד של בית המשפט המחוזי ע"פ 1720/95 נקבע כי גם נסיבותיו האישיות של הנאשם במשפט פלילי, אופיו, עברו, גילו, מצב בריאותו וכיוצ"ב יכולים לבוא בשיקולי בית המשפט בבואו להכריע בטענת " זוטי דברים".
רשימת המקרים בהם יכולה להתקיים הגנה של זוטי דברים היא איננה רשימה סגורה, כלומר טענה זו יכולה לעלות בכל מקרה בו מתקיימים ארבעת היסודות של ההגנה שהינם יסודות מצטברים.
מטרת הגנת זוטי הדברים:
מטרת ההגנה הנ"ל היא לסנן ולהפריד בין העבירות הרגילות לבין עבירות קלות שבביצוען אין כל פגיעה בערך חברתי חשוב, וזאת בכדי לשמר את כוחו של המשפט הפלילי ככלי אשר מכווין התנהגות ושומר על אינטרסים חברתיים, הטלת אחריות פלילת שמורה למקרים היותר קשים ולא כל פגיעה בערך חברתי מוגן ראויה להטלת אחריות פלילית.
הטיב להסביר זאת פרופסור ש"ז פלר בספרו דיני עונשין, כרך א', סימן 7 עמ' 58: "לא כל שליליות הטמונה במעשה שנתפס בהגדרת סוג זה או אחר של עבירה פלילית, עשויה להיחשב כמצמיחה סכנה לציבור, האופיינית לעבירה פלילית. דרושה מידה מינימלית של סכנה לציבור, או ביתר דיוק, דרושה מידה מסוימת של שליליות לפי הקריטריון לפיו לו היו כל המעשים מתחת למידה זו של סכנה לציבור, לא היו כלל ניזקקים להגדרתם כעבירה פלילי".
בע"פ 2125/94 בן ארי נגד מדינת ישראל נקבע כי ההגנה תתקבל רק באותם מקרים בהם אין במעשה עצמו מידה מינימלית של סכנה לערך החברתי המוגן ואין הוא הולם מבחינה עניינית את המושג של עבירה פלילית. כמו כן לא ניתן לערוך מראש רשימה סגורה ומפורטת של המקרים אשר ראויים להיכנס בד' אמותיה של ההגנה הנ"ל, כלומר מקרים הנמצאים " מתחת לאותו סף של חומרה" ואנטי חברתיות, אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, בחינה זו צריכה להיעשות בזהירות מרובה, כדי שלא לרוקן מותכן דווקא את העבירות הקלות, וכל זאת בהתחשב בתוצאה המחויבת מקבלת ההגנה שהינה זיכויו של הנאשם.
עןד נקבע בפס"ד זה כי יש לבחון את הטענה לא רק על פי השיקול המרכזי של "טיב המעשה", אלא גם כשיקול נלווה, על פי טיבו של "העושה". כלומר יש לבחון האם מדובר באדם נורמטיבי, לא אלים ולא מסוכן לציבור. אחד מהקריטריונים אשר יכולים להעיד על אדם שכזה הוא העדר עבר פלילי.
חשוב לציין שהגנה זו תיבחן בכל מקרה לגופו על פי ארבעת הקריטריונים שמצויים בחוק כמו גם הנסיבות האישיות של עובר העבירה כפי שנקבע בפסיקה, כמו כן הנטל להוכחת התקיימות ההגנה מוטל על הטוען לה.
סיכום:
טענה של זוטי דברים הינה טענת הגנה חשובה מאוד במשפט הפלילי וניתן לעשות בה שימוש תכוף בהתקיימות התנאים המנויים בחוק כאמור. שימוש בטענה זו יעשה במידתיות בכדי לאזן בין הרציונל של המשפט הפלילי ככלי אשר מכווין התנהגות דרך הרתעה וענישה ובין הרצון לשמר את כוחו ההרתעתי ככזה אשר לא מופעל כנגד כל התנהגות שלילית אשר היא קלת ערך באופן יחסי. במקרים בהם נראה כי עומדת לך הגנת זוטי דברים חשוב שתפנה לעורך דין פלילי מנוסה על מנת שיבחן את הנסיבות בתיק ואת האפשרות לטעון טענה זו.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני
