פליליסט להכיר - ליבת אביטל אזולאי

כך למשל, כשהגיעה העת להתגייס לצה"ל, היה לה ברור שהיא לא תסתפק בפחות משירות קרבי משמעותי. היא מצאה עצמה מוצבת כחובשת קרבית באוגדה 36 הצפונית, שם לקחה חלק בכמה אירועים קשים, הזכור שבהם הוא אסון המסוקים, אותו היא מגדירה כאירוע מטלטל ומעצב.

לאחר שירותה הצבאי פנתה ללמוד לתואר ראשון במשפטים במכללה האקדמית נתניה. מאז שנת 2005 היא מוסמכת כעורכת דין וחברה בלשכת עורכי הדין בישראל. מעולם לא הייתה בה התלבטות באשר למה היא רוצה ללמוד. עשיית צדק והגנה על האחר הם ערכים שהוטמעו בה בילדות והעיסוק במשפטים היה המשך טבעי לכך.

גם הבחירה בתחום הפלילי כתחום עיסוק מרכזי לא הפתיעה את הסובבים אותה, על אף המראה העדין והשקט כלפי חוץ. אמנם היו מי שניסו להניע אותה מבחירה דווקא בתחום הזה, אבל לה היה ברור שזהו התחום בו תוכל לתרום יותר מכל, גם מבחינה אישית וגם מבחינה מקצועית.

כבר 12 שנה שהיא מחזיקה במשרד עו"ד בעיר לוד, הנושא את שמה. משרד בוטיק, קטן מבחירה, ומתוך רצון לשמור על האינטימיות והחמימות שחשוב לה לייצר למול הלקוחות. רוב הזמן מועסקים במשרד, מלבדה גם עורכת דין נוספת ולעיתים גם טרום מתמחים. ההתרשמות הכללית היא של משרד עם אווירה משפחתית ויחסי עבודה נעימים לצד מקצועיות.

היא מנסה להקדיש זמן ולהכיר באופן אישי את הלקוחות, כך שתוכל להבין בדיוק מה עובר עליהם, ומה הביא אותם לעמוד בפני הסיטואציה הרלוונטית. בכלל, נדמה שעו"ד אזולאי היא לפני הכל, אדם של אנשים. הקשר העמוק עם העובדים והלקוחות חשוב לה מאוד, והיא משלבת את המקצועיות עם דגש מתמיד על אינטראקציה בינאישית. זה מורגש בעיקר מכיוון לקוחות, שלא שוכחים אותה גם הרבה לאחר סיום הטיפול בתיק, ושומרים איתה על קשר מתוך מקום של הוקרת תודה.

היא סבורה שהיותה אישה דווקא מהווה יתרון בתחום בו רובם המוחלט של הלקוחות הנאשמים הם גברים, ולמרות שלא תמיד יודו בכך, זקוקים לסבלנות, ליכולות הכלה ולקשר אישי.

למרות הצורך הזה, היא מודה שהאמון בה כסנגורית אישה לא תמיד מגיע באופן אוטומטי. רבים נוטים לשפוט אותה ולחשוב שהיא לא מספיק אסרטיבית מעצם היותה אישה, ושלא תוכל לעזור להם בשל כך. עם השנים היא למדה להתעקש שאותם לקוחות ספקנים יגיעו לפגוש אותה פנים אל פנים, כדי להתרשם מאופייה וכישוריה, ונראה שזה עובד – בסוף הם נשארים לקוחות נאמנים ומרוצים.

לאורך השנים בעולם המשפט היא אספה פסיפס של אנשי מקצוע מהם היא שואבת השראה. היא מסרבת לסמן דמות מסוימת כמודל עבורה, ומספרת כי לוקחת מכל קולגה את הדבר האחד ששבה אותה אצלו. כמו כל אישה קרייריסטית, גם היא מתמודדת לא פעם עם הדילמה שבין קריירה למשפחה, אבל על עולם המשפט היא לא מתכוונת לוותר ובקרוב אף תחל את לימודיה לתואר שני במשפט ויהדות באוניברסיטת בר אילן.

ועכשיו, אחרי ההיכרות עימה, ביקשנו גם מעו"ד אזולאי לעמוד בפני שלב השאלות הזהות שלנו, הנה תשובותיה:

מה הביא אותך להיות עורכת דין?
"משהו בי תמיד ידע שאהיה עורכת דין. במידה מסוימת היה אפשר לראות ניצנים לכך כבר בילדות, כשתמיד עמדתי בראש כל הועדות הבית ספריות, מועצות התלמידים וכד' בשביל שאוכל להלחם להשיג תנאים טובים יותר לתלמידים האחרים. כשילד אחר בסביבה היה זקוק להגנה – תמיד הייתי הראשונה לקפוץ ולהגן עליו. כנראה שגם כילדה הייתה לי נפש של סנגורית. זה לא שהיה רגע מכונן שבו הבטתי במראה ואמרתי לעצמי שזה מה שאני רוצה, אבל השתחררתי מהצבא, בחורה צעירה שכל האפשרויות היו פתוחות בפניה, ופשוט ידעתי שזה מה שאני הכי רוצה".

למה בחרת בתחום הפלילי?
"זה משהו שהתגבש אצלי במהלך השנה הראשונה ללימודים. העולם הפלילי הוא עולם בפני עצמו. החיבור לעולם שלא היה מוכר לי כלל לפני כן משך אותי מאוד. מה גם שבתחום הפלילי העניין של הגנה על אנשים בא לידי ביטוי בצורה יותר מוחשית מאשר בכל תחום אחר. מולי תמיד יעמוד אדם שצריך אותי".

מה המקרה הכי זכור לך/ שהכי נגע בך בשנותיך?
"מעצם היותי כ"כ מחמירה וביקורתית עם עצמי, דווקא מקרים של חוסר הצלחה נחקקים בי יותר, כי הם גם אלו שמאלצים אותי להשתפר כל העת.

היה לי מקרה שדרש הליך שיקום מאוד תובעני מבחינת הלקוח שלי. הוא אמנם עשה המון על מנת להשתקם אבל גם נפל כמה פעמים בדרך. לצערי בית- המשפט לא ראה בכך נפילות אלא חיפוש הזדמנות מצידו לחזור לעולם הפשע ולכן לא נתן בו אמון ושלח אותו למאסר בפועל, למרות שכמו שאני ראיתי את זה, אותתו נאשם באמת עשה המון כדי לנסות ולהשתקם. קשה לי עם מקרים כאלה, בהם אני לא מצליחה לשכנע את בית המשפט לראות את הדברים כמו שאני רואה אותם.

יחד עם זאת, קיימות גם הצלחות, שהיוו לא פחות מהצלת חיים. כך למשל במקרה בו ייצגתי בחור צעיר, נורמטיבי לחלוטין שהוגש נגדו כתב אישום בעבירת אינוס. במהלך ניהול התיק, התברר כי פחדים וחששות של הנערה הם שהובילו אותה לכדי הגשת תלונה כוזבת. הפרקליטות כמובן חזרה בה מכתב האישום וחייו של הבחור האומלל, פשוט נצלו.".

יש מקרה שלא תסכימי לקחת?
"אני נמנעת מלקחת על עצמי טיפול בעבירות של טרור ו/או פעילות כלשהי נגד המדינה. אני חשה שאלו מקרים בהם העבירה היא באיזשהו מקום גם נגדי כאדם יהודי ודמוקרטי ולכן לא ארצה לקחת בזה חלק. בנוסף, יש גם עבירות כנגד חסרי ישע שקשה לי לקחת ורק אחרי שאבחן ביסודיות חומר הראיות אחליט לגביהם".

למה כדאי ללקוח לפנות דווקא אלייך?
"אני מודה שקצת קשה לי לענות על זה. הייתי רוצה שאנשים יקראו את כל מה שנאמר פה וידעו לבד למה כדאי. אם בכל זאת אני נדרשת להעיד על עצמי, אומר שאני טובה מאוד במה שאני עושה, אני חיה את המקצוע ואני חושבת שהלקוחות חווים ומרגישים את זה ממני, והתוצאות הן בהתאם".

מה הטעות הכי נפוצה של לקוחות?
"לקוחות רבים חושבים שהם נכנסים להליך פשוט שצ'יק צ'ק יסתיים. כבר בשנייה הזו הם למעשה שמים לעצמם מקל בגלגלים. יתרה מכך, יש לקוחות שמגיעים בגישה מזלזלת כלפי ביהמ"ש והמערכת והם לא מבינים שביהמ"ש רואה את זה. לזלזל באחר זה לא דבר חיובי אף פעם, בטח במקרה שבו אתה נתון בידיים של המערכת..."

איזה תיק בתחומך (פלילי) שלא לקחת בו חלק, היית רוצה להיות שותפה לו?
"התיק של נשיא המדינה לשעבר משה קצב הוא תיק שמאוד מסקרן אותי. אני אמנם לא מכירה את חומר הראיות אבל יש שם כל מיני עניינים משפטיים שלא מתחברים לי, הן מצד המתלוננות והן מצידו. זה תיק שהיה מעניין אותי לנהל ולהתנהל בו בגלל החומר המשפטי ומתוך כך להבין האם היו עבירות ומאיזה סוג, כלומר האם מדובר בתיק מוסרי או משפטי. כמובן שאני מקבלת את פסיקת ביהמ"ש, שלא ישתמע אחרת, אבל יש שם המון עניינים מסקרנים".

מסר לעורכי דין צעירים בתחום ההתמחות שלך?
"זה עולם מאוד לא פשוט שמצריך המון תכונות אופי ייחודיות. לדעת לשים את האצבע על הגבול הדק שבו מצד אחד להיות מספיק אמפאטי ללקוחות, מצד שני לא לעשות את השגיאה הנפוצה ולהזדהות יותר מדיי עם הלקוח. הלקוח הוא לא חבר, אבל צריך לדעת להיות קשוב אליו".

לסיום, איפה אתה רואה עצמך עוד 5 שנים מהיום?
"יש לי שתי אהבות – עולם המשפט ואנשים. אינטראקציה עם אנשים היא משהו שמניע אותי. כבר היום, מלבד עבודתי כעורכת דין אני משלבת למשל הרצאות ותרגולים במכללות ועולם האקדמיה מרתק אותי. הייתי שמחה להשתלב בו עוד ועוד. מעבר לכך יש לי שאיפות נוספות שנוגעות לתחום המשפט גרידא, כמו להגיע לכס השיפוט. יש אנשים שמזלזלים בתפקיד השופט, מתוך איזו ראיה מוטעית שמי שלא הצליח כביכול בפרקטיקה הולך להיות שופט. בעיניי חבל על הזלזול במקצוע החשוב הזה. צריך אנשים טובים שיהיו שופטים. כך שבגדול, מבחינתי הכל פתוח ואני לא פוסלת כלום. מה שכן, אני מקווה להישאר חלק מעולם המשפט עוד שנים רבות".