עבירות סמים

החזקת סם לצריכה עצמית

עבירת אחזקת הסם לשימוש עצמי קבועה בפקודת הסמים המסוכנים, [נוסח חדש], תשל"ג-1973. חוק זה אוסר על כל אחזקת סם מסוכן, אשר מוגדר בפקודה עצמה, בתור סם מסוכן. החריג היחידי שקיים הוא כאשר אדם מחזיק בסמים מסוכנים באישור מטעם משרד הבריאות (למשל- אנשים שמקבלים מרשם מיוחד בשל בעיות בריאותיות). בין הסמים המסוכנים האסורים הם: קנאביס, קוקאין, הרואין, ועוד.

העונש על אחזקת סמים לשימוש עצמי, עומד על 3 שנות מאסר ו\או קנס כספי, הגם שהנטייה וההנחיה של רשויות התביעה היא שלא להעמיד לדין בפעם הראשונה, במקרה שבו אדם ללא עבר פלילי נתפס עם סמים בכמות המוגדרת לשימוש עצמי.

כדי להגדיר מהי אחזקה לשימוש "עצמי" לעומת אחזקה שמוגדרת בתור אחזקה לצרכי סחר, קובעת הפקודה את המשקל הקבוע לכל סוג של סם, שחריגה ממנו, תוגדר בתור אחזקה לצרכי סחר. לדוגמא: אחזקה של קנאביס (חשיש או מריחואנה) בכמות הנמוכה מ- 15 גרם, מוגדרת בתור אחזקה לשימוש עצמי. אחזקה של קוקאין בכמות נמוכה מ- 0.3 גרם, מוגדרת גם היא כאחזקה לשימוש עצמי.

אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות סמים

< למושג הקודם למושג הבא >