הסדר מותנה
הסדר מותנה הוא הליך חדש יחסית אשר נכנס לתוקף עם תיקון 66 לחוק סדר הדין הפלילי אשר הקנה לזרועות התביעה את האפשרות לסגור תיקי חקירה במקרים המתאימים, וזאת בעילה נוספת על שלוש עילות הסגירה הקיימות (חסר אשמה, חוסר ראיות וחוסר עניין לציבור).
מדובר בהליך של הסכם בין התביעה לחשוד, לפיו החשוד מודה בעובדות עליהן מוסכם במסגרת ההסדר (עובדות המקימות עבירה או עבירות פליליות) ומתחייב לקיים את התנאים שנקבעו בהסדר. וזאת, כנגד התחייבות של התביעה להימנע מהגשת כתב אישום ולסגור את התיק בעילה של "סגירת תיק בהסדר". במידה והחשוד לא ימלא אחר התנאים עליהם הוסכם בהסדר מותנה, יוגש נגדו כתב אישום והוא יאלץ להתמודד עם האישומים הפלילים בבית המשפט.
הליך של הסדר מותנה נועד לחול על עבירות קלות יחסית (שהעונש הקבוע בצידן הינו מתחת ל-3 שנות מאסר) או עבירות שבוצעו בנסיבות מקלות (אף על פי שישנן מספר עבירות פשע שגם נכללות בהסדר)..
ישנן דרישות סף נוספות להליך של הסדר מותנה. למשל, העדר עבר פלילי לחשוד ב-5 שנים שלפני ביצוע העבירה נושא ההסדר, העדר חקירות או משפטים פליליים שנותרו פתוחים כנגד החשוד ושלא נערך עם החשוד הסדר מותנה ב-5 שנים שלפני ביצוע העבירה.
כמו כן, פניה להליך של הסדר מותנה יעשה רק במקרים בהם התביעה סבורה שהעונש המתאים לחשוד בגין העבירה אינו כולל רכיב של מאסר בפועל, לרבות מאסר לריצוי בעבודות שירות. בנוסף על כך, יש צורך בקיומן של ראיות מספיקות לאישום בעבירה נושא ההסדר.
במסגרת עריכת הסדר מותנה עם חשוד, יכולה התביעה להתנות את סגירת התיק בתנאים המתאימים ביחס לסוג העבירה וביניהם: תשלום לאוצר המדינה, פיצוי לנפגע העבירה, התחייבות להימנע מביצוע עבירה, עמידה בתנאי תכנית טיפול ושיקום, התחייבות להתפטר או התחייבות שלא לשמש בתפקיד מסוים וכד'.
בהתאם להוראות סעיף 11א לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, סגירת תיק בהסדר מותנה מקבלת ביטוי ברישומיה הפנימיים של המשטרה תחת "תיקים סגורים", ולא מדובר ברישום פלילי רגיל. המידע אודות סגירת תיק בהסדר מותנה תימסר רק לקבוצה מצומצמת של גופים, המפורטת בתוספת השלישית לחוק זה.
לקריאת המאמר המורחב בנושא הסדר מותנה לחץ כאן!!
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי