חלופת מעצר
במדינת ישראל, מעצר אינו עונש כשלעצמו, אלא נועד להשיג תכלית מסוימת בהתאם לעילות המעצר הקבועות בחוק – איון מסוכנותו של החשוד; חשש לשיבוש הליכי חקירה או משפט; חשש מהימלטות מהדין.
משכך, בטרם מורה בית המשפט על מעצר, עליו לבחון אם קיימת עילת מעצר, ובהתאם לעילה עליו לבחון אם קיימת "חלופת מעצר". במילים אחרות, החוק קובע כי על בית המשפט לבחון אם ניתן להבטיח את מטרת המעצר בדרך שתפגע במידה פחות יותר בחירותו של החשוד.
כך למשל, אם עילת המעצר היא הימלטות מהדין, יכול בית המשפט לקבוע ערבויות שיבטיחו את התייצבותו של החשוד לחקירתו או להמשך משפטו, מבלי שיהיה הכרח לעצור אותו. בדומה לכך, אם עילת המעצר היא מסוכנותו של חשוד, בית המשפט עשוי לקבוע כי החשוד ישהה במעצר בית, יהיה נתון תחת מפקחים, או לקבוע איסורים כמו יצירת קשר עם מעורבים אחרים בפרשה ועוד.
לעתים, ובמיוחד כשנאשם עצור עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, עשוי בית המשפט לשחרר אותו לחלופת מעצר טיפולית, כמו מרכז גמילה, הוסטל, קהילות המטפלות באלימות במשפחה וכו'.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בדיני מעצרים
