עבירת בידוי ראיות
עבירת בידוי ראית מהווה עבירה משלימה לעבירת עדות שקר ולעבירת ההדחה בעדות. העבירה מתייחסת הן לעצם יצירתה של הראיה הבדויה והן לעצם השימוש בה, במסגרת הליך שיפוטי או בחקירת משטרה.
עבירת בידוי ראיות נחשבת לעבירה חמורה ביותר שכן היא מקשה על אפשרותו של בית המשפט להגיע לחקר האמת וכפועל יוצא מכך פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט כולה. תיק פלילי יכול לקום או ליפול עקב הימצאותה או אי הימצאותה של ראיה מסוימת בזירת הפשע, ועל כן עבירה זו קורצת להרבה אנשים אשר חוששים מהשלכותיו של ההליך הפלילי.
סעיף 238 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, עוסק בעבירה זו. עבירה זו היא אינה תוצאתית, כך שאין זה משנה האם נקבעו ממצאים עובדתיים על בסיס אותה ראיה שנבדתה או האם ניתנה החלטה שיפוטית מסוימת בהסתמך עליה.
עבירה זו דורשת מודעות להתנהגות ולנסיבות ודי בכוונה הפלילית בלבד על מנת להרשיע בגין עבירה זו.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי