ערעור
ערעור בהליך הפלילי - כאשר בית המשפט מכריע את הדין וגוזר עונש על נאשם בהליך פלילי, יש לנאשם זכות לערער על ההחלטה בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר. זכות הערעור היא זכות יסוד במשפט הישראלי. כאשר פסק דין ניתן בבית משפט השלום, אפשר לערער עליו בפני בית המשפט המחוזי. לאחר מכן, אפשר לבקש רשות לערער בפני בית המשפט העליון. אם כן, הערעור ראשון הוא בזכות (ניתן לערער ללא בקשת רשות) ובמידה וצד כלשהו רוצה לערער פעם נוספת לערכאה גבוהה יותר (במקרה של ערעור פלילי - בית המשפט העליון), ניתן להגיש את הערעור רק לאחר רשות שמקבלים מבית המשפט העליון לאחר שמגישים בקשה (שנקראת רע"פ - רשות ערעור פלילי) .
במשפט פלילי אפשר על פסק הדין כולו או על חלקו. כך לדוגמא אפשר לערער רק על גזר הדין מבלי לערער על הכרעת הדין (הכרעת הדין וגזר דין נקראים במשפט הפלילי "פסק דין").
סעיף 198 לחוק סדר הדין הפלילי קובע כי "ערעור, בין של הנאשם ובין של התובע, יהיה בהגשת הודעת ערעור מנומקת לבית המשפט שלפניו מערערים .... אם במישרין ואם באמצעות בית המשפט שעל פסק דינו מוגש הערעור".
סעיף 199 לחסד"פ קובע תקופה של 45 ימים מיום מתן פסק הדין להגשת הערעור. כאשר על פי סעיף 201 בית המשפט יכול להאריך את התקופה להגשת ערעור אף שעברו התקופות האמורות.
יוער, כי במשפט פלילי אין אפשרות לערער על הליך ביניים, אלא יש לערער רק בסיום ההליך, ובמסגרת הערעור אפשר לטעון טענות הנוגעות להחלטות ביניים (לדוגמא באשר לטענה מקדמית שלא התקבלה). החריג לכלל האמור בתיקים פליליים, הוא במקרים שבהם מבקשים לערער על פסילת שופט (אז הערעור הוא ישירות לבית המשפט העליון) או על החלטה הנוגעת להליכי חקירה.
הערעור לא רלוונטי רק לתיק הפלילי לגופו, אלא גם במסגרת הליכי מעצר ישנה זכות להגיש ערר, בין אם במעצר ימים ובין אם במעצר עד לתום ההליכים המשפטיים (בהליכים אלו הערעור נקרא "ערר").
למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי