פרשת רצח נאוה אלימלך (רצח שלא פוענח)
בשעות הצהריים של יום שבת 20/03/1982 נאוה אלימלך, נערה בת 11 מבת ים, יצאה מבית הוריה לבקר את חברתה שגרה במרחק של כ-300 מטר ממנה. נאוה השאירה פתק בו כתבה: "לאמא ואבא ולכל המשפחה. אני הולכת לטלי. אל תדאגו, אני אחזור הביתה. אני אוהבת אתכם מאוד."
לאחר שהתברר כי נאוה כלל לא הגיע לחברתה, משפחתה החלה לחפש אחריה וממוצאי שבת, צוות משטרתי הצטרף לחיפושים. לאחר עשרה ימים של חיפושים מפרכים אחריה, עוברי אורח שהתעמלו בחוף הים בהרצליה, מצאו את ראשה הכרות של נאוה אלימלך בתוך שקית פלסטיק. מפקד משטרת מחוז תל אביב דאז, ניצב אברהם תורג'מן אמר: "פעם ראשונה בקריירה שלי אני רואה דבר כזה.." בהמשך אותרו חלקי גוף נוספים סמוך לחוף תל-ברוך. לאחר בדיקת פתולוג, התברר כי הרצח בוצע בסמוך להיעלמותה של נאוה.
המשטרה הקימה צח"מ לחקירת האירוע שהיה מורכב מכ-40 בלשים ושוטרים והייתה אחת מהגדולות בתולדות המשטרה. לחוקרי הרצח לא היה ידוע מיקום זירת הרצח וכלי הרצח לא נמצא - הדבר הקשה מאוד על החוקרים למצוא קצה חוט. על אף שזומנו לחקירה עשרות חשודים, התעלומה לא נפתרה וביום 08/06/1983 (כשנה לאחר הרצח), צוות החקירה הודה כי נתקל במבוי סתום.
במהלך השנים שלאחר הרצח, נעשו ניסיונות נוספים לפתור את התיק אך בכל פעם, החשדות התבררו כלא נכונים. למשל, כלבי גישוש שהריחו את בגדיה של נאוה הובילו לדירתו של דוד לוי תושב בת ים. ברשותו נמצאו תמונות של נערות שהיה נוהג לצלם וביניהן, גם תמונתה של נאוה. החיפוש בביתו לא העלה ממצאים נוספים ולכן, לא היה ניתן לקשור אותו לרצח. בשל החזקת תצלומי עירום של נערות, דוד לוי הורשע בפדופיליה וריצה עונש מאסר.
באוגוסט 2019 הפרשה צפה מחדש לאחר שפורסם כי בכוונת המשטרה (באישור בית משפט ובתיאום עם המשפחה) להוציא את גופתה של נאוה מקברה על מנת לבצע הליכי חקירה נוספים וצו איסור פרסום הוטל בעניין זה. כשלושה שבועות לאחר מכן, זוג עגילים שהיו שייכים לנאוה הוחזרו למשפחתה.
פרשת הרצח של נאוה אלימלך נותר לא מפוענח עד היום.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי