תלונת שווא
תלונת שווא נקראת גם אישום כוזב, האשמת שווא או תלונת שקר והיא למעשה טענה כוזבת לפגיעה כלשהי שלא התרחשה במציאות.
מצבים של תלונות שווא מעוגנים כעבירות פליליות בחוק העונשין. למשל, מסירת ידיעות כוזבות (סעיף 243), בידוי ראיות (סעיף 238), עדויות סותרות (סעיף 240) וכד'.
הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה עוסקת בכל אותם מקרים של תלונות שווא ומתווה את המדיניות ואפן הטיפול של הפרקליטות בכל הנוגע להעמדה לדין של עד תביעה או מתלונן שחזר בו בעת המשפט מהעדות שמסר במשטרה.
יש הסוברים כי סעיפים 9-10 בהנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה הביאה למצב בלתי רצוי של ריבוי תלונות שווא. סעיפים אלו נוגעים לעדים שהיו קורבן לעבירות מין או אלימות וההנחיה לגביהם אומרת כי על הפרקליטות לנקוט בגישה זהירה ולהימנע, ככלל, מהעמדת הקורבנות אלו לדין בגין מתן עדותם הסותרת. למעשה, הנחיה זו מאפשרת להגיש תלונת שווא על עבירות מין או אלימות ללא חשש מפני העמדה לדין.
בשנת 2017 נערך דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי. בדיון זה ציין פרקליט המדינה כי הנחיה זו לא הביאה לתופעה של תלונות שווא של גברים או נשים אבל ברור שיש לטפל במקרים כאלה במלוא החומרה.
הביקורת על הנחיה 2.5 של פרקליטות המדינה קיבל טון יותר גבוה בפרשת עוה"ד אורי דניאל. נגד עוה"ד אורי דניאל נעשה מהלך קונספירטיבי על מנת להציגו כאנס סדרתי. המתלוננות נגדו "תפרו" עלילת שווא זדונית ומבוימת. אולם, בחסות הנחיה 2.5 המשטרה לא פתחה בחקירה נגדן ושמותיהן נותרו חסויים ותחת צו איסור פרסום. (ע"א 7426/14 פלונית נ' עו"ד אורי דניאל)
פסק הדין הפרשה עורר ביקורת ציבורית אשר הביאה לתיקון ההנחיה. זאת, על אף שבאופן עקרוני, גם לפני התיקון, היה ניתן להגיש כתבי אישום נגד מתלונני שווא.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
