תסקיר נפגע עבירה
בראשית שנת 2001 נחקק בישראל חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א- 2001, והביא בכנפיו בשורה לנפגעי עבירה בישראל, בהכירו במעמדם המיוחד כבעלי עניין בהליך הפלילי המתנהל בעקבות עבירה שנעברה בהם או בבן משפחתם המנוח.
עובר לחקיקת החוק היה מעמדם של נפגעי עבירה בהליך הפלילי מוטל בספק, תלוי ומושפע בעיקר מאישיותו של הפרקליט המטפל בתיק הספציפי וממידת מוּכוונתו לעניין.
כיום, החוק מאפשר לבית המשפט לאחר הכרעת הדין והרשעת הנאשם בעבירה, להורות על עריכת תסקיר אודות הנפגע בעבירות מין, אלימות חמורה, סחר בבני אדם, רצח והמתה (על בני המשפחה), והנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה, במסגרת שיקולי הדעת לקביעת גזר הדין.
התסקיר נערך על ידי עובד סוציאלי שמונה על ידי שר העבודה והרווחה לצורך חוק זה.
התסקיר מתאר את מצבו של נפגע העבירה ואת הנזק שנגרם לו כתוצאה מהעבירה. לגבי נפגעי עבירה בגירים נערך התסקיר במסגרת שירות המבחן למבוגרים ולגבי נפגעי עבירה קטינים במסגרת שירות ילד ונוער. לצורך כתיבת התסקיר נדרשת הסכמת הנפגע בהתאם להוראות החוק.
עורך התסקיר המקבל את הפנייה מבית המשפט, מומחה באבחון והערכת מצבו של נפגע עבירה והנזקים שנגרמו בעקבות הפגיעה, כמו גם הערכת הטראומה וסימפטומים פוסט טראומטיים הקשורים לאירוע העבירה.
יצוין כי מאז השלמת כניסתו המדורגת לתוקף של החוק, נשמעו שוב ושוב קולות האומרים כי זכויות נפגעי עבירה, מכוח החוק, סובלות מתת אכיפה. לטענתם, החוק אינו קובע סנקציות בגין הפרתו ואינו מעניק סעד שיש בו כדי לשנות את מהלכו של ההליך הפלילי וכי נמצא שמימוש זכויותיהם של נפגעי עבירה תלוי במידה רבה בנכונות עובדי רשויות אכיפת החוק, בתשתיות העומדות לרשותם וברגישותם ובמוּכוונותם לעניין.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי