עבירות סמים: החזקת כלים אסורים
שאלות רבות צצות כאשר מתעסקים עם כלי עישון מסוימים שלעיתים משמשים גם לצריכת סמים, מחד ניתן להיתקל בכלים כאלה כמעט בכל מקום, בבתים של אנשים, בפיצוציות ואפילו בשווקים, ומאידך החוק קובע כי אפילו החזקה של כלים כאלו היא אינה חוקית, במאמר הבא נעשה מעט סדר בנושא זה אשר שנוי במחלוקת
היום כאשר השימוש בסמים כדוגמת קאנביס נפוץ מתמיד ונדמה כי אנו עדים לתהליך של שינוי מגמה בכל הקשור ליחס של השלטונות לחומרים אלו אשר עדיין מוגדרים כסמים קשים על פי החוק, עולה שאלה מה דינם של הכלים האסורים אשר משמשים לצריכה או להכנה של קנאביס או סמים אחרים הדומים לו. שינוי המגמה מתבטא בפסיקות מקלות יותר של בית המשפט ובמדיניות אכיפה בררנית יותר של משטרת ישראל ביחס לעבירות סמים של שימוש עצמי והחזקה של סם מסוג קאנביס. האם בעקבות שינוי המגמה גם היחס לכלים האסורים אשר משמשים לצריכתם של אותם סמים השתנה והאם סעיף החוק אשר אוסר על הכנתם, החזקתם ומסחר בהם לא הפך לאות מתה בחוק?
המצב המשפטי ככל הנוגע להחזקת כלים אסורים
לא הרבה יודעים אבל השימוש ואפילו ההחזקה בכלים אלו עולים עד כדי עברה פלילית, על פי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973. סעיף 10 (א) לפקודה קובע כי לא ניתן לייצר, למכור להציג, לסחור ולהחזיק כלי אסור, סעיף 10 (ב) מגדיר כלי אסור ככלי שייעודו העיקרי בדרך כלל הוא להכנת סם מסוכן או לצריכתו. המחוקק אף "שיפץ" במהלך השנים את החוק והוסיף במפורש את ה"באנג" כדוגמה לכלי אסור. העונשים הקבועים בחוק הם גבוהים וכוללים מאסר של עד 20 שנה או קנס גבוה למי שמחזיק בכלים אלה, ועד 5 שנות מאסר למי שמייצר, מוכר או מציג כלים שמשמים להכנה או לצריכה של סמים מסוכנים על פי הפקודה. כמו כן על פי הפקודה אין כל הבדל בין המחזיקים בכלי אסור לצורך שימוש בסמים ובין אלו אשר מקשטים את הבית בכלים כאלה, לא אחת מדובר בכלים יפים ומעצובים אשר מזכירים ואזות מפוארות והרבה אנשים אוהבים לקשט בהם את הבית או סתם לשמור אותם כמזכרת מטיול.
הרבה צעירים ישראלים שנוהגים לטייל אחרי הצבא במקומות בהם נהוג לצרוך סמים כמו הודו ודרום אמריקה פעמים רבות מביאים איתם בחזרה לארץ כלים אסורים כמו ה"באנג", כמו כן ישראלים רבים מזמינים מאתרים בחו"ל כלים כאלה, לא אחת הבודקים במכס מאתרים את הכלים הבעייתיים ומחרימים אותם על פי סעיף 188 לפקודת המכס [נוסח חדש]. החרמה כאמור היא חוקית במידה ומדובר ב"באנג" על פי החוק, אך מה הוא "באנג"? ומה ההבדל בינו לבין כלים אחרים אשר מותרים לייבוא? ואיך מוכיחים את ההבדל הזה?
כלים בהם השימוש מותר על פי חוק
בשל העובדה כי ישנם כלים מסוימים כדוגמת ה"נרגילה" או המקטרת שמשמשים גם לצריכה של טבק רגיל וגם לצריכה של סמים כמו קאנביס והם דומים במהותם ובצורתם לכלים האסורים המוגדרים בחוק כמו ה"באנג" למעשה לא ניתן לאסור את הייצור וההחזקה של הכלים האלה וכך אנו עדים למצב שיש כלים אשר דומים במהותם ובצורתם, אך החוק מבדיל ביניהם וקובע כי בניגוד ל"באנג" הם חוקיים. נשאלת השאלה איפה עובר קו הגבול בין "באנג" שאסור בפקודה ל"נרגילה" שהשימוש בה מותר, מבחינת מבנה מדובר בכלים דומים שלא לדבר על מספר רב של יצורי כלאיים אשר קיימים בשוק ולא ברור מי ה"אבא" האמיתי שלהם, המצב הזה יוצר איזשהו קושי משפטי. שאלות מסוג זה טרם נדונו בבית המשפט ועל כן לא ברורה התשובה אליהן אם כי ניתן להעריך שבית המשפט יבדוק את השימוש העיקרי שנעשה בכלי ומהותו לצורך הכרעה בשאלות מסוג זה.
לסיכום:
הקושי המשפטי בהגדרתם של כלים אסורים יוצר בלבול מסוים אשר מוביל לקושי ראייתי בהוכחה כי שימוש מסוים נעשה בכלי מסוים כמו גם מהו השימוש העיקרי שנעשה בו, ועל כן נדמה שלא ימהרו להעמיד אדם לדין על פי סעיף 10 לפקודה. אך עם זאת חשוב בכל זאת להיזהר ולהבין ששימוש, מסחר ואפילו הצגה של כלים המשמשים בעיקר לצריכתם של סמים כפי שהם מוגדרים בפקודה הוא אסור על פי חוק ומומלץ מאוד להימנע משימוש או החזקה של כלים כאלה. במידה ונתפסת עם כלי אסור רצוי לפנות לעורך דין פלילי מנוסה אשר מתמחה בעבירות סמים.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני
