אכיפה בררנית
אכיפה בררנית היא כשמה, אכיפה סלקטיבית מפלה שנעשית בצורה בררנית ואינה נאכפת באופן שווה כלפי אנשים בעלי נסיבות דומות, ופעמים רבות נשמעת במסגרת או במקביל לטענת ״הגנה מן הצדק״.
דוגמאות לאכיפה בררנית יכולות לנוע מאדם שמקבל דו״ח חניה בעוד כל שאר הרכבים שחנו באותו אופן לא קיבלו דו״ח, ועד למצב של אכיפת מדיניות כלפי אוכלוסיה מסוימת באזור מסוים, תוך התעלמות מאותן העבירות המתקיימות באוכלוסיות אחרות.
במשפט הישראלי נקבע לא אחת שאכיפה בררנית פוגעת פגיעה קשה בחוש הצדק, עד כדי כך שלעתים, כשטענת אכיפה בררנית מוכחת בבית המשפט, עשוי בית המשפט להורות על ביטול כתב האישום, ובמקרים אחרים יכול להקל משמעותית בגזר דינו של העומד לדין.
לרוב, הנטל להוכיח אכיפה בררנית מוטל על הטוען לה, ואולם במקרים רבים הדבר כרוך בקושי ביורוקרטי של פניה לרשויות ובקשת מסמכים שיהוו ראיה, כך שפעמים רבות מוגשות בקשות לקבלת חומרי חקירה מהמדינה, במסגרת ההליך הפלילי.
למאמר המורחב בנושא אכיפה בררנית במשפט הפלילי לחצו כאן!!
למאמר המלא בנושא הגנה מן הצדק לחצו כאן!!
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי