הלכת רוסלן פרנקל
רוסלן פרנקל היה נאשם בפרשה של עבירות רכוש יחד עם שניים נוספים. על פי הנטען, אחד מחבריו של פרנקל החל לעבוד כשומר במוסך "צ'מפיון" תחת פרטים כוזבים. לאחר מספר שבועות, פתח השומר, בשעת לילה, את המוסך והדריך את פרנקל וחבר נוסף כיצד לנטרל את מנגנוני האזעקה. החבורה גנבה רכבים, ציוד וחלקים בסך כולל של 350,000 ₪.
הפרקליטות רצתה לעצור את פרנקל וחבריו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדם. או אז, עלתה השאלה האם עבירות רכוש מקימות עילת מעצר? האם ניתן לבקש מעצר עד תום ההליכים נגד אדם שמואשם בעבירות רכוש?
סנגוריו של רוסלן טענו בפני בית המשפט העליון שאין מקום לעוצרו עד תום ההליכים מאחר ועבירות רכוש אינן מקימות עילות מעצר. הפרקליטות טענה מנגד כי עבירות רכוש מסוימות עלולות להקים עילת מעצר של פגיעה בבטחון הציבור, והמושג "בטחון הציבור" מתייחס גם לבטחון חיי הקהילה וזכויות היסוד של חבריה.
בית המשפט העליון קבע בעניין זה, כי ישנן עבירות רכוש אשר בנסיבות מסוימות, יקימו עילת מעצר. במידה והמעשה העברייני מתוחכם ומתוכנן לפרטי פרטים, או כאשר מדובר בחבורה שהתאחדה לצורך ביצוע מעשה העבירה. נסיבות אלו, ונסיבות מחמירות אחרות, יש בהן כדי להקים עילת מעצר. כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי לשווי הגניבה יש משקל וכאשר עבירת הרכוש מגיעה לסכומים גבוהים, יש בכך כדי להקים עילת מעצר עצמאית.
עם השנים הלכה זו התרחבה ובנוסף לאמור לעיל נקבע גם, כי במידה ומדובר בעבריין רכוש סדרתי, גם זו נסיבה שתקים עילת מעצר. (בש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נגד מדינת ישראל).
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי המתמחה בעבירות רכוש