עבירות אחריות קפידה
עבירות אחריות קפידה (מלשון קפדנות) הן למעשה עבירות שאין צורך להוכיח בהן את היסוד הנפשי (מחשבה פלילית או רשלנות) ודי להוכיח את היסודות העובדתיים על מנת להרשיע אדם בביצוע העבירה.
משהוכיחה התביעה כי אדם ביצע מעשה פלילי קמה החזקה כי הוא עבר עבירה פלילית ואז נטל ההוכחה עוברת אל כתפי ההגנה להוכיח כי הנאשם עשה את כל הניתן על מנת למנוע את העבירה שאם כן, הוא לא ישא באחריות לעבירה.
כלומר, להבדיל מאחריות מוחלטת היוצרת חזקה משפטית חלוטה שלא ניתן לסתור אותה, אחריות קפידה היא חזקה משפטית לא חלוטה, שניתן להפריך אותה.
כמו כן, בשל הקלות של הוכחת עבירות של אחריות קפידה, המחוקק קבע בסעיף 22(ג) לחוק העונשין, כי בעבירות אלו לא ניתן יהיה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, אלא אם הוכח גם היסוד הנפשי (מעבר ליסוד העובדתי).
עבירות אחריות קפידה בולטות – תקנה 97(א) לתקנות התעבורה האוסר על נהיגה בשעות חשוכות ללא הדלקת פנסי הרכב, חוק שכר מינימום האוסר על אי תשלום שכר מינימום וכד'.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי