עבירות סמים נפוצות
האיסור על עבירות הסמים מוסדר בפקודת הסמים המסוכנים, אשר מגבילה את העיסוק בסמים במדינת ישראל. בפקודת הסמים גם מפורטת רשימת הסמים המסוכנים, ובהם קנביס, אופיום, לס"ד, קוקאין, הירואין, מתאדון ועוד. החוק במדינת ישראל מתייחס בחומרה רבה מאד לעבירות הסמים, ועל כן העונש המוטל בגין ביצוע עבירות אלה גבוה מאוד. במאמר זה, נציג את סוגי עבירות הסמים.
החזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית- סעיף 7 לפקודה
הנזק החמור הכרוך בשימוש בסמים, לא רק למשתמש בסמים אלא גם לחברה, הניע את המחוקק לקבוע בסעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, כי גם אחזקה ושימוש בסמים לצריכה עצמית הינן עבירות ועונשן שלוש שנות מאסר.
כך למשל החזקת קאנביס וחשיש במשקל של עד 15 גרם תיחשב החזקה לצריכה עצמית, החזקה של אופיום במשקל של עד 2 גרם תיחשב החזקה לצריכה עצמית, החזקה של קוקאין או הרואין עד למשקל של 0.3 תיחשב החזקה לצריכה עצמית, החזקה של 3 יחידות של לס"ד תיחשב החזקה לצריכה עצמית.
יש לציין שבימים אלו נערכת עבודת מטה במשרד לביטחון פנים שמטרתה הימנעות מהפללת המחזיקים סמים לצריכתם העצמית בלבד. כך לדוגמא מסתמן כי בפעם הראשונה והשנייה יסתפקו הרשויות במתן קנס וכפל קנס בהתאמה. ואילו רק החל מהפעם השלישית יצטרך המחזיק לעמוד תחת צו פיקוח של שירות המבחן ואף לבצע עבודות של"צ במסגרת של הסדר מותנה (הסדר לפיו הנאשם עומד בכמה מטלות ובכפוף להם לא מוגש כנגדו כתב אישום, יש לציין כי במקביל תישקל שלילת רישיון הנהיגה שלו ו/או שלילת הנשק במידה והוא מחזיק.) ואילו בפעם הרביעית יוגש כנגדו כתב אישום פלילי על כל הכרוך בכך.
החזקת סם שלא לצריכה עצמית
סעיף 31 לפקודת הסמים המסוכנים קובע שהחזקה של סם מעבר לכמות האמורה מקימה חזקה כי ההחזקה נועדה שלא לצריכה עצמית. במקרה זה הנטל לסתירת החזקה מוטל על הנאשם. בפסיקה נקבעו מספר מבחנים שעל מי שמעוניין לסתור חזקה זו לעבור. יצויין, כי ככל שהכמות שנתפסה הולכת וגדלה מהכמות המצויינת בחוק כהחזקה לצריכה עצמית, כך יקשה על המעוניין להפריך את החזקה המוטלת עליו.
לצורך הדגשת החומרה אותה רואה המחוקק בעבירת החזקת הסם שלא לצריכה עצמית נקבעה ענישה מקסימום מחמירה ביותר. למעשה העונש על החזקת סם שלא לצריכה עצמית זהה לאותו עונש מקסימלי אותו קבע המחוקק על עבירת הסחר בסמים.
סעיף 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים קובע כי העונש המקסימלי למחזיק סם שלא נועד לצריכתו העצמית הינו 20 שנות מאסר.
על אף שהעונש המקסימלי על החזקת סם שלא לצריכה עצמית הינו זהה לעונש שקבע המחוקק בגין עבירת הסחר בסמים הרי שבדרך ככל הענישה בפועל בעבירות של סחר בסמים גבוהה יותר מהענישה בגין הענישה על החזקת סם שלא לצריכה עצמית. כל זאת כאמור בהתחשב בכמויות הסם שנתפסו ובסוג שלו.
יבוא, יצוא וסחר בסמים- סעיף 13 לפקודה
"לא ייצא אדם סם מסוכן, לא ייבא אותו, לא יקל על ייצואו או ייבואו, לא יסחר בו, לא יעשה בו שום עסקה אחרת ולא יספקנו בשום דרך בין בתמורה ובין שלא בתמורה... דינו – מאסר עשרים שנים".
סחר בסמים הינה אחת העבירות החמורות בפקודת הסמים המסוכנים. בתי המשפט בישראל נוהגים להתייחס בחומרה רבה למי שנתפס סוחר בסמים. גישה מחמירה זו נעוצה ברצון הקיים אצל המחוקק לעצור את נגע הסמים בחברה. כאשר סוחרי הסמים נחשבים לחוליה משמעותית להתפשטות נגע הסם.
אין הדבר אמור שבית המשפט לא עורך הבחנה בין מקרה למקרה. כך על אף האיסור החמור, ההתיחסות למי שמכר סם מסוג חשיש או קאנביס (מה שנהוג לכנות "סמים קלים"), מחמירה פחות ממי שנתפס בעת שסחר בסם מסוג קוקאין או הרואין. הבחנה נוספת היא ביחס לכמות שנמכרה באותה עסקה. אין אותו דין לסחר במנה אחת כמו לסחר במספר מנות ובמספר הזדמנויות.
סחר כאמור מתבטא בכל דרך של מתן הסם תמורת טובת הנאה כל שהיא, בין אם בכסף מזומן ובין אם בכל אמצעי אחר ובכלל.
בנוסף, בהתאם להוראות סעיף 36א(ב) לפקודת הסמים, בית משפט שהרשיע אדם בעבירה של עסקת סמים והוכח לו כי הנאשם הפיק רווח מעבירה של עסקת סמים או שהיה אמור להפיק רווח מעבירה, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנאשם הוא סוחר סמים ומשעשה כן – יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנאשם שהושג בעבירה של עסקת סמים, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט.
הדחת קטין לסמים מסוכנים- סעיף 21 לפקודה
מי שנותן לקטין סם מסוכן, בהיותו אחראי לקטין מניח לו להשיג סם מסוכן או להשתמש בו או משדל קטין להשיג סם מסוכן או להשתמש בו, דינו מאסר 25 שנה.
הדחת קטין לשימוש בסמים – נחשבת לעבירה החמורה ביותר בעיני החוק, ועונשה מגיע עד 25 שנות מאסר בפועל.
ייצור, הכנה והפקה- סעיף 6 לפקודה
"לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברשיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשרים שנים"
גידול סמים הינו אסור על פי פקודת הסמים המסוכנים, בין אם מדובר בגידול למטרה של שימוש עצמי ובין אם שלא לשימוש עצמי. כמו העובדה שאין אבחנה בין ייצור סמים קלים לבין ייצור סמים קשים.
גידול צמחי הסם עשוי להתבצע בטבע, או בחוות חקלאיות, או בתוך דירות מגורים וחממות. חלק מן הסמים מיוצרים במעבדות סמים הממוקמות במבני מגורים או במבנים נטושים. המשותף לכל אתרי הגידול והייצור של סמים הוא היותם של אתרים אלה סודיים וחבויים מעין.
המשטרה והן מערכת המשפט כולה עושים כמיטב יכולתם כדי לאתר את מעבדות הסמים בארץ ולתפוס את מפעיליהן. כל זאת, כדי למנוע את ייצור הסמים והפצתם.
הפעלת מעבדת סמים לצורך ייצור סמים הינה אחד מסוגי עבירות הסמים, הנחשבות כעבירות פליליות חמורות מאד.
לסיכום,
למרות שמערכת המשפט נוטה להתייחס אל עבירות הסמים בחומרה רבה, היא נוטה גם לשפוט כל מקרה לגופו. במניין השיקולים לגזירת עונשו של נאשם בעבירות אלו, ייקח בחשבון בית המשפט את עברו הפלילי של מבצע העבירה, כמות הסם וסוג הסם.
מי שנתפס בגין עבירות אלו, חשוב שייעזר בעורך דין פלילי המתמחה בטיפול בתיקי עבירות סמים. עורך דין פלילי יכול להפחית בחומרת העונש, במקרים מסוימים, לקצר אותו או אפילו להוכיח כי הנאשם, או החשוד, חף מפשע.
