עבירות רכוש נפוצות
הרכוש המצוי בבעלותנו הוא למעשה חלק מאתנו, מהאישיות שלנו, מהתחביבים שלנו, ובעצם גם חלק מהאופי שלנו. הרכב שלנו, הוא אומנם כלי שאמור להביא אותנו ממקום למקום, אך הוא גם לא אחת רכוש שאנו קשורים אליו. התכשיטים שלנו, יכולים להיות רכוש שאנו קנינו ממיטב כספנו או קיבלנו בירושה. לכן, כאשר פוגעים ברכוש שלנו, פוגעים בנו. לצערנו, תופעה של גניבות או התפרצויות לדירות ובתי עסק קיימת בכל מקום, ולכן נשאלת מהן בעצם עבירות רכוש?
מהי גניבה?
יוער כבר בפתח הדברים, שכל עבירות הגניבה, התפרצות וכו' מוגדרות בחוק העונשין, התשל"ז- 1977. תחילה, עבירת הגניבה היא למעשה העבירה הבסיסית והמוכרת ביותר, שממנה לכאורה נגזרות שאר העבירות המוכרות לנו (כמו גניבת רכב, התפרצות לעסק או דירה, שוד ועוד).
גניבה מוגדרת בתור נטילת דבר מה מסוים, ממי שמוגדר בתור הבעלים כדין, והכל בכוונה לשלול את אותו דבר מה שנגנב שלילת קבע. בין היתר, כאשר מאשימים אדם בגניבה יש להוכיח שאכן הייתה לו כוונה לשלול באופן קבוע את מה שנגנב, וכן שהדבר שנגנב נגנב ממי שמשמש בתור בעליו. בנוסף, גניבה מוגדרת גם בתור עשיית שימוש בדבר מסוים, לצרכים פרטיים, כאשר הדוגמא המובהקת ביותר היא במקרים של עשיית שימוש בכספים ע"י מי שאמור לשמור עליהם, לדוגמא: בנקאי הגונב כספים מחשבונות בהם הוא מטפל או עו"ד הגונב כספים שהופקדו בידיו בנאמנות.
העונש על גניבה עומד על שלוש שנות מאסר. עם זאת, העונש על גניבת של ציוד עבודה או ציוד חקלאי, או של חפץ בעל משמעות היסטורית, עומד על ארבע שנות מאסר. העונש על גניבה של דבר מה שערכו גבוה מחצי מיליון שקלים עומד על שבע שנות מאסר.
מהי התפרצות?
לצערנו אין כמעט בן אדם בישראל שלא חווה פריצה לביתו או לעסקו. נכון אומנם לרוב אנשים מבטחים את חפציהם, ושומרים עליהם מכל משמר, אך לרוב אין דיי בכך. מנגד, המחוקק רואה בעבירות של פריצה לבית או לעסק כעבירות חמורות.
"פריצה" נעשית ע"י מי "שפורץ" לזירת העבירה. מכאן, שחוק העונשין, בסעיף 405 מגדיר "פריצה" כאשר אדם מסוים שובר דלת, מושך, דוחף, מרים או נכנס בכל דרך לבניין או למקום. אך יש להבדיל בין שתי הגדרות. האחת- מי שנכנס לבניין בחלקו (כלומר עם חלק מגופו או עם חלק מרכוש המשמש כגניבה) לא מוגדר כפורץ, אלא "כנכנס". השניה- מי שפורץ, דהיינו נכנס כולו למקום מסוים, נקרא "מתפרץ". מי שנכנס למקום תוך כדי שימוש באיומים או בתחבולה או במרמה, יוגדר גם הוא "כפורץ".
מכאן, שגם לעניין העונש יש הבדל בין המעשים. אדם שנכנס למקום מסוים (בית או בית תפילה), כדי לבצע גניבה, דינו מאסר של חמש שנים. לדוגמא: גנב שרק מושיט יד דרך החלון כדי לגנוב כסף המונח עליו, יוגדר בתור "נכנס" כאמור, אז עונשו יעמוד על חמש שנים כאמור. אך מי שמתפרץ (כלומר נכנס כולו) לבית או בית תפילה דינו 7 שנות מאסר. כמו כן, עבירה הנעשית בהתאם לאמור, אך הפורץ או הנכנס מבצעים אותה תוך נשיאת נשק קר או חם, אז העונש יהיה כפול (10 שנות מאסר אם מדובר בנכנס, ו- 14 שנות מאסר אם מדובר במתפרץ).
מה דינו של גונב רכב?
נגע גניבת הרכבים גם הוא הביא את המחוקק להטיל עונשים חמורים מאוד. ראשית, ההגדרה בנוגע "לנכנס" או לפורץ" רלוונטית גם בכל הנוגע לגניבה של רכבים, כך קבוע בסעיף 413א לחוק העונשין. המונח "רכב" מוגדר בתור כל דבר שנע בכוח מכני או שנגרר ע"י רכב (לרבות מכונות או אופנועים, אופניים ועוד). העונש על גניבת רכב עומד על 7 שנות מאסר.
גניבה של חפץ מתוך רכב (לרבות פירוק חלקים ממנו), מהווה גם היא עבירה חמורה מאוד, שדינה עומד על שלוש שנות מאסר. אז, העונש עומד על 5 שנות מאסר. פריצה לרכב, מבלי לגנוב דבר, היא עבירה שדינה 3 שנות מאסר.
מהי עבירה של אחזקת כלי פריצה?
גם החזקה של ציוד שמשמש לגניבה או להתפרצות לרכב או לבית או עסק, מהווה עבירה פלילית. סעיף 409 לחוק העונשין קובע כי מי שמחזיק ציוד המשמש לפריצה לבית ללא הסבר סביר, דינו מאסר של שלוש שנים. לדוגמא, אדם שמחזיק מברג באמצע הלילה, בשכונה המרוחקת מאוד מביתו, יתקשה להסביר מדוע הוא צריך להחזיק על גופו מברג, ובהתאמה ייתכן ברמת סבירות גבוהה, שכוונתו היא לפרוץ לרכב. לכן, קובע החוק כי על מי שנתפס עם ציוד כגון זה, הנטל מוטל עליו ליתן הסבר הגיוני לאחזקה. מנגד, וכדוגמא- אין דינו של שיפוצניק שבשעת יום מחזיק על גופו מברג.
לסיכום:
קיים מגוון עבירות רכוש במשפט הישראלי, עבירות שמצריכות הבנה, ידע, וניסיון. לכן, אם אתה חשוד בביצוע עבירת רכוש, רצוי מאוד לפנות לעו"ד פלילי הבקיא בנושא.
