אין להשיב לאשמה
בפתח משפטו של נאשם אשר הועמד לדין פלילי (מה שנהוג לכנות "הקראה"), עליו להשיב לכתב האישום ולמסור באם הוא מודה בכתב האישום, בעובדות ובסעיפי האישום המיוחסים לו, או שהוא כופר בעובדות ובאישומים שבכתב האישום.
במידה והנאשם כפר בכתב האישום, בכל העובדות או בחלקן, מתחיל שלב הבאת הראיות שבמהלכו התביעה מנסה להוכיח את המיוחס לנאשם בכתב האישום. צריך לזכור, כי נטל ההוכחה חל על התביעה, ועליה להוכיח מעל לספק סביר את אשמת הנאשם. משכך, התביעה היא זו שמביאה את ראיותיה ראשונה, שלב זה נקרא "פרשת התביעה".
בתום "פרשת התביעה" (לאחר שהתביעה מסיימת להביא את כל עדיה) ולאחר שהתביעה מצהירה ("אלה עדי"), יכול הנאשם להעלות טענת ״אין להשיב לאשמה״ (no case to answer), כאשר לטענתו לא הוכחה האשמה אף לא לכאורה. דהיינו, גם אם יינתן בשלב זה אמון מלא לראיות התביעה, אזי לא ניתן יהיה להוכיח אף לא לכאורה את אשמת הנאשם. כך בעצם מתייתר הצורך בפרשת ההגנה (השלב שבו הנאשם מעיד ויוכול להביא את עדי ההגנה במידה ויש).
סעיף 158 לחוק העונשין קובע "נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפטאת הנאשם - בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו" - לאחר שנתן לתובע להשמיע דבריו בעניין......".
לאחר שהנאשם מודיע שבכוונתו לטעון ש"אין להשיב לאשמה", הוא מעלה את טיעוניו בפני בית המשפט, ויכול להפנות לדברי עדים שכבר העידו, מוצגים שהוגשו לבית המשפט ולהעלות טענות משפטיות תוך הפנייה לחוק ולפסיקה. לאחר מכן, זכות התביעה להשיב ולטעון בפני בית המשפט מדוע יש ראיות לכאורה מספיקות להרשעה כבר בשלב זה ויש להמשיך לשמוע את פרשת ההגנה. לאחר הטיעונים בית המשפט יכול בהחלטה מנומקת לזכות את הנאשם ואז למעשה ההליך הפלילי מסתיים. ולחילופין, בית המשפט יכול לקבוע כי יש די ראיות לכאורה בשלב זה ועל ההגנה להביא את עדייה וראיותה.
יודגש, כי קביעת בית המשפט שיש ראיות לכאורה, אין פירושה הרשעת הנאשם, ועדיין עומדת לנאשם הזכות לנסות להוכיח את חפותו באמצעות קיום "פרשת ההגנה" (בחירת הנאשם להעיד במשפט והבאת ראיות ועדים נוספים במשגרת פרשת ההגנה).
ניתן לומר שיש שני שלבים בהם בית המשפט נדרש להעריך את הראיות בתיק.
השלב הראשון הוא כאמור במצב של אין להשיב לאשמה, בו הבדיקה היא בסיסית וכמעט טכנית – האם יש "תשתית לכאורית" לפיה ניתן יהיה להרשיע בסוף המשפט.
השלב השני הוא במעמד הכרעת הדין, שם הבדיקה איכותית פנימית של הראיות עצמן, כאשר נדרשת קביעה לגבי כל עובדה האם הוכחה ברמה הנדרשת. ובסופו של דבר באם אשמתו של הנאשם נקבעה "מעבר לספק הסביר".
למאמר המורחב על שלבי ההליך הפלילי לחץ כאן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי