הלכת חניון חיפה
בית המשפט הראשון לדון בתיק פלילי נקרא "הערכאה הדיונית". זהו בית המשפט הדן בתיק לגופו, בוחן את ראיות הצדדים לצורך הכרעת הדין, ולאחר מכן שוקל את טענות הצדדים לעניין העונש.
לאחר שהערכאה הדיונית נותנת פסק דין, כלומר מכריעה את הדין וגוזרת עונש, לנאשם יש זכות לערער על ההחלטה בפני ערכאה משפטית גבוהה יותר – היא "ערכאת הערעור".
זכות הערעור היא זכות יסוד ואיננה ניתנת לשלילה, ואולם הכלל הוא כי ערעור ראשון הוא תמיד בזכות, וערעור שני הוא תמיד ברשות. כלומר, על פסק דינו של בית משפט השלום יכול נאשם לערער בזכות לבית המשפט המחוזי, בעוד על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור, יוכל לערער רק אם תינתן לו רשות לכך.
הקריטריונים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" נקבעו בפסק דין ר"ע 103/82, או בשמו המוכר "הלכת חניון חיפה".
בעניין חניון חיפה, קבע בית המשפט העליון כי בקשת רשות ערעור תתקבל, רק כאשר הבקשה מעלה שאלה משפטית חשובה, אשר להכרעה בה יש חשיבות ציבורית כללית, החורגת מעניינם הספציפי של בעלי הדין.
כאשר מדובר בערעור על גזר הדין, כלומר על העונש שהוטל, הדרישה היא כי מדובר במקרה חריג שבו תחושת הצדק מחייבת כי תינתן רשות ערעור. כך למשל, כשיש פער ניכר בין העונש שנגזר בערכאה הראשונה לבין העונש שנגזר בערעור, עשוי הדבר להוות סיבה למתן רשות לערעור נוסף.
כדי ללמוד עוד אודות גלגולו של הערעור הפלילי, לחץ כאן.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי
