התיישנות בעבירת הרצח
עבירת הרצח מסווגת כעבירה מסוג פשע שדינה הוא מאסר עולם.
הכלל לפי סעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי הוא כי עבירת רצח תתיישן אם עברו 20 שנה מיום ביצועה.
לאור ההתפתחות הטכנולוגית של בדיקות DNA, המשטרה החלה בשנים האחרונות לפתוח מחדש תיקים ישנים שלא פוענחו ולהמשיך לחקור את אותם תיקים לאור אותה טכנולוגיה חדשה. כמו למשל, מקרה הרצח של הילדה נאוה אלימלך שארע בשנת 1982.
אם כן, נשאלת השאלה, אם המשטרה תמצא את הרוצח האמיתי, האם תוכל להעמידו לדין? שהרי לכאורה, העבירה כבר התיישנה.
הפתרון מצוי בחריגים לכלל של סעיף 9(א) למשל, בעבירות רצח לפי חוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם לא תחול התיישנות, כמו גם בעבירת רצח של ראש ממשלה מכהן.
חריג נוסף והחשוב לעניינו מנוי בסעיף 9(ג) לחוק והוא קובע כך - אם תוך תקופה האמורה לעיל (20 שנה לאחר ביצוע עבירת הרצח) נערכה לגבי העבירה חקירה או הוגש כתב אישום או התקיים הליך משפטי, מניין תקופת ההתיישנות יחל מיום ההליך האחרון בחקירה, הגשת כתב האישום או ההליך האחרון בבית המשפט.
חריג זה למעשה, מאפשר למשטרה להאריך את תקופת ההתיישנות ולהעמיד את נאשמים לדין גם עשרות שנים לאחר יום ביצוע העבירה.
אין לראות בדברים אלו ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי אישי פרטני ובכל מקרה מומלץ להתייעץ בנושא עם עורך דין פלילי